בעלי אתרים רבים מניחים שבדיקת נגישות דורשת כלים מיוחדים או מומחה עם הכשרה, ולכן לא מתחילים בכלל. אחרים מריצים סורק חינמי אחד, רואים ציון סביר וסוגרים את הנושא. בפועל, בדיקת נגישות לאתר ראשונה אפשר לעשות לבד, עם מקלדת, זום וקורא מסך חינמי, והיא מגלה את הבעיות שגולשים באמת נתקלים בהן. המדריך מתאים גם לאתר תדמית וגם לחנות, ומסתיים ברשימת ממצאים שאפשר לתקן לפיה.
להבין מה בדיקת נגישות לאתר בודקת בפועל
בדיקה כזאת שואלת שאלה אחת: האם אדם עם מוגבלות יכול לעשות באתר את מה שכל גולש עושה. לקרוא, לנווט, למלא טופס, להוסיף מוצר לסל ולשלם. התקן הישראלי ת"י 5568 חלק 1 ברמה AA, שתקנה 35א מפנה אליו, מבוסס על WCAG 2.0 של W3C ומפרט את הקריטריונים, אבל לבדיקה ראשונה לא צריך לזכור אותם בעל פה.
מה שכן צריך זה להבין שיש כמה סוגי גולשים, וכל אחד נתקל בבעיות אחרות:
- גולש שמשתמש רק במקלדת, בגלל מוגבלות מוטורית
- גולש עיוור או לקוי ראייה שמשתמש בקורא מסך
- גולש עם ראייה חלשה שמגדיל את הדף וזקוק לניגודיות
- גולש עם לקות קוגניטיבית שצריך מבנה ברור והודעות פשוטות
כל שלב בבדיקה שלמטה מדמה אחד מהם. כשעוברים את כולם, מקבלים תמונה רחבה הרבה יותר מכל ציון של כלי אוטומטי, וגם מבינים למה כל תיקון חשוב.
הבדיקה הזאת לא מחליפה בדיקה מלאה מול כל הקריטריונים בתקן. היא כן נותנת לכם תשובה מהירה לשאלה איך לבדוק אם אתר נגיש, ורשימה ראשונה של מה לתקן. המאמר אינו ייעוץ משפטי, ואת שאלות החובה והפטור בודקים מול עורך דין.
לבחור את העמודים שבודקים קודם
לא בודקים את כל האתר בבת אחת. אתרים בנויים על מספר קטן של תבניות, וכל תבנית חוזרת בעשרות או מאות עמודים. בודקים עמוד אחד מכל תבנית מרכזית, ומה שמוצאים בו נכון בדרך כלל גם לשאר העמודים שמשתמשים באותה תבנית.
העמודים שבהם מתחילים:
- באתר תדמית: עמוד הבית, עמוד שירות מרכזי, טופס צור קשר והצהרת הנגישות
- בחנות: עמוד הבית, דף קטגוריה, דף מוצר והעגלה עד לפני הזנת פרטים
- בשני הסוגים: גרסת המובייל של אותם עמודים
- כל עמוד שמקבל הרבה תנועה, לפי סרץ' קונסול או האנליטיקס
הבחירה הזאת לא מקרית. אלה העמודים שבהם גולש מחליט אם להמשיך, ובחנות הם מרכיבים את כל המשפך מהכניסה ועד התשלום. ככה נראית בדיקת נגישות לאתר חינם במובן הפשוט ביותר: אתם, הדפדפן וכמה עמודים נבחרים. מי שמנהל חנות יכול להעמיק אחר כך במדריך על הנגשת חנות אינטרנטית.
באתר עסקי, הטופס הוא נקודת ההמרה, ולכן הוא מקבל משקל גדול בבדיקה. אתר תדמית יכול להיות יפה ומהיר, ועדיין לאבד פניות בגלל שדה אחד בלי תווית. על הצד הזה יש פירוט במאמר על הנגשת אתר תדמית.
לנווט במקלדת בלבד ולעקוב אחרי הפוקוס
זה המבחן הפשוט והחושפני ביותר. מניחים את העכבר בצד, לוחצים על Tab ועוברים על העמוד מההתחלה ועד הסוף. כל קישור, כפתור ושדה צריכים לקבל פוקוס, בסדר הגיוני, ועם סימון שרואים בעין.
המקשים שמשתמשים בהם:
- Tab כדי להתקדם, ו-Shift עם Tab כדי לחזור
- Enter כדי להפעיל קישור או כפתור
- רווח כדי לסמן תיבת סימון או ללחוץ על כפתור
- חצים כדי לנוע בתוך תפריט, סלקטור או קבוצת אפשרויות
- Esc כדי לסגור חלון קופץ או תפריט פתוח
מה מחפשים בדרך: תפריט המבורגר שלא נפתח במקלדת, דרופ שנפתח רק בריחוף עכבר, פופאפ שהפוקוס נתקע בתוכו, וקרוסלה שגונבת את הפוקוס. כל אחד מהם עוצר גולש לגמרי, וכל אחד מהם הוא בעיה של תבנית שתיקון אחד פותר בכל העמודים.
שימו לב גם לסימון הפוקוס עצמו. בהרבה תבניות מישהו הסתיר אותו מסיבות עיצוביות, ואז הגולש לוחץ Tab ולא יודע איפה הוא נמצא. זו אחת מבעיות הניווט באתר שפוגעות גם בגולשים בלי מוגבלות.
בדיקה טובה של ניווט במקלדת באתר כוללת גם את סדר המעבר. אם הפוקוס קופץ מההדר לפוטר ואז חוזר לאמצע העמוד, הגולש מאבד את הדרך. בעמוד עברי צריך לבדוק במיוחד שהסדר הולך מימין לשמאל ומלמעלה למטה, כמו שהעין קוראת.
להגדיל את הדף ל-200% ולבדוק שהכל נשאר
גולשים עם ראייה חלשה מגדילים את הדף, וזה מבחן שקל לעשות בכל דפדפן. לוחצים Ctrl ופלוס עד 200%, ובודקים שהטקסט גדל, שאין צורך לגלול הצידה כדי לקרוא שורה, ושאף חלק מהתוכן לא נעלם או מסתתר מאחורי רכיב אחר.
הבעיות הנפוצות בשלב הזה:
- הדר דביק שתופס חצי מסך אחרי ההגדלה
- טקסט בתוך תמונה שלא גדל ונשאר מטושטש
- כפתורים שעולים זה על זה בגריד המוצרים
- באנר או פופאפ שמכסה את התוכן ואין דרך לסגור אותו
במובייל הבדיקה דומה: מגדילים בשתי אצבעות ובודקים שהאתר מאפשר את זה בכלל. אתר שחוסם הגדלה במובייל פוגע בדיוק בגולשים שהכי צריכים אותה, וזה תיקון של שורה אחת בתבנית.
בדיקה נוספת באותו שלב היא הגדלת טקסט בלבד, בלי זום של כל הדף. בחלק מהדפדפנים אפשר להגדיר גודל גופן גדול יותר כברירת מחדל, ואז רואים אם התבנית מכבדת את ההגדרה או נועלת את הטקסט בגודל קבוע. תבנית שנועלת גודל גופן פוגעת בגולשים שהגדירו את הדפדפן לפי הצורך שלהם.
לבדוק ניגודיות בטקסט ובכפתורים
ניגודיות נמוכה היא הבעיה הנפוצה ביותר באינטרנט. בדוח WebAIM Million לשנת 2026, טקסט בניגודיות נמוכה הופיע ב-83.9% ממיליון עמודי הבית שהארגון בדק. רמה AA דורשת יחס ניגודיות של 4.5:1 לטקסט רגיל ו-3:1 לטקסט גדול.
זה החלק שאנשים מחפשים בשם בדיקת נגישות צבעים, והוא פשוט יותר ממה שנשמע. את בדיקת ניגודיות הצבעים עושים עם בודקים חינמיים שמקבלים שני צבעים ומחזירים את היחס, וחלקם מובנים בכלי המפתחים של הדפדפן. מתחילים במקומות שבהם הבעיה חוזרת הכי הרבה: טקסט אפור בהיר על לבן, טקסט לבן על תמונה, כפתורים בצבע המותג, תוויות קטנות בקוביית המוצר והפוטר.
ניגודיות היא גם המקום שבו בעלי עסקים חוששים לפגוע בעיצוב. ברוב המקרים מספיק להכהות את הגוון בכמה דרגות, בלי לשנות את שפת המותג, ומי שמתאם את זה עם המעצב מראש חוסך סבב תיקונים.
מעבר לניגודיות, בודקים שמידע לא עובר רק דרך צבע. שדה חובה שרק הצבע האדום מבדיל אותו, מוצר שאזל שמופיע באפור בלבד, או קישור שנבדל מהטקסט רק בצבע, כולם בעיה לגולש עם עיוורון צבעים. הפתרון הוא להוסיף טקסט, אייקון או קו תחתון לצד הצבע.
לעבור על התמונות וה-ALTים
קורא מסך מקריא את הטקסט החלופי של כל תמונה, או משאיר את הגולש בלי מידע כשאין כזה. בדוח WebAIM לשנת 2026, ב-53.1% מהעמודים היו תמונות בלי טקסט חלופי. אפשר לבדוק את זה בלי קורא מסך, כי תוספי דפדפן חינמיים מציגים את ה-ALT ליד כל תמונה.
הכללים שלפיהם בודקים:
- תמונה שמעבירה מידע מקבלת ALT שמתאר את המידע
- תמונה דקורטיבית מקבלת ALT ריק, כדי שקורא המסך ידלג עליה
- באנר עם טקסט שיווקי מקבל ALT עם אותו טקסט
- תמונת מוצר מקבלת ALT עם שם המוצר והמאפיין שרואים בה
- אייקון שמשמש כקישור מקבל טקסט שמסביר לאן הוא מוביל
בחנות עם קטלוג גדול, ALTים לא מתקנים אחד אחד. עושים את זה דרך קובץ ייבוא על כל הקטלוג בבת אחת, וזה בדיוק המקום שבו טעויות ייבוא נפוצות יכולות לדרוס עבודה קיימת.
שימו לב גם ל-ALT שקיים אבל לא אומר כלום. שם קובץ כמו IMG_4521, או אותו ALT כללי על כל התמונות בדף, עוברים בדיקה אוטומטית ונכשלים מול גולש אמיתי. רק עין אנושית יודעת אם הטקסט מתאר את מה שבתמונה.
למלא את הטופס בלי עכבר
טופס הוא נקודת ההמרה של אתר תדמית, ובחנות הוא כל הקופה. בדוח WebAIM לשנת 2026, ב-51% מהעמודים היו שדות טופס בלי תווית. גולש עם קורא מסך שמגיע לשדה כזה שומע רק שיש שדה עריכה, בלי לדעת מה להקליד בו.
מה בודקים בטופס:
- לכל שדה יש תווית קבועה, לא רק טקסט עזר שנעלם בהקלדה
- שדות חובה מופיעים כך גם בטקסט, לא רק בצבע אדום
- הודעת שגיאה מופיעה ליד השדה ומסבירה מה לתקן
- אחרי שליחה מופיעה הודעת אישור ברורה
- אפשר לעבור בין השדות במקלדת בסדר הגיוני
בחנות כדאי לעבור כך על כל שלבי הקופה עד לפני התשלום, ולבדוק במיוחד את בחירת המשלוח ושדות הכתובת. זה בדיוק המקום שבו גולש מוותר, וכל שיפור בו נכנס ישר לשיעור ההמרה, כמו בכל עבודה על תהליך הקופה.
טופס צור קשר נגיש הוא גם טופס שקל יותר למלא לכל גולש, ובמיוחד בטלפון. תוויות ברורות והודעות שגיאה מובנות מורידות את מספר הפניות שנתקעות באמצע, וזה משהו שרואים במספר הלידים.
להקשיב לאתר עם קורא מסך בעברית
קורא מסך נשמע מפחיד בהתחלה, אבל לבדיקה בסיסית מספיקות כמה דקות של היכרות. ב-Windows מתחילים בדרך כלל ב-NVDA, שהוא חינמי, במכשירי Apple ב-VoiceOver שמובנה במערכת, ובאנדרואיד ב-TalkBack.
מה מקשיבים לו:
- האם קורא המסך מקריא עברית בהגייה עברית ולא באותיות לועזיות
- האם אפשר לקפוץ בין כותרות ולהבין את מבנה העמוד
- האם קורא המסך אומר שם ברור לכל כפתור וקישור
- האם מק"טים ושמות דגמים באנגלית בתוך טקסט עברי נשמעים הגיוני
- האם קורא המסך מודיע כשמוצר נכנס לסל או כששליחת טופס הצליחה
הבעיה של הגייה עברית מתחילה בדרך כלל בשורת קוד אחת: הגדרת השפה של העמוד. בדוח WebAIM לשנת 2026, ב-13.5% מהעמודים הייתה חסרה הגדרת שפה, ובאתר עברי זה אומר שקורא המסך עלול להקריא את כל העמוד במבטא אנגלי. זה תיקון של דקה בתבנית, עם השפעה על כל עמוד באתר.
קורא מסך NVDA בעברית צריך קול עברי פעיל, ולפעמים צריך להתקין אותו או לבחור אותו בהגדרות. בלי זה הבדיקה לא אמינה. כדאי לבדוק עם אותה הגדרה שגולשים אמיתיים משתמשים בה, ולא להסיק מסקנות מהקראה באנגלית של טקסט עברי.
בטלפון כדאי לבדוק לפחות את התפריט, את דף המוצר או עמוד השירות, ואת הטופס. במובייל הגולש מנווט בהחלקות ולא במקשים, וכפתורים קטנים מדי או צמודים מדי הופכים כל לחיצה לניחוש.
לבדוק את מבנה הכותרות של העמוד
גולשים עם קורא מסך לא קוראים עמוד מלמעלה למטה. הם קופצים בין כותרות כדי להבין את המבנה, בדיוק כמו שגולש רואה סורק את העמוד בעיניים. כותרות שבנויות לפי גודל גופן ולא לפי היררכיה שוברות את הניווט הזה.
איך בודקים: תוסף דפדפן חינמי מציג את רשימת הכותרות של העמוד. מחפשים H1 אחד שמתאר את העמוד, H2 לכל חלק מרכזי, ו-H3 רק בתוך H2. בדף קטגוריה, למשל, שם המחלקה הוא ה-H1, ושמות המוצרים בגריד לא צריכים להיות H1 כל אחד.
יש לזה גם צד של חיפוש. מבנה כותרות נקי עוזר למנועי חיפוש ולמנועי AI להבין את הדף, כך שאותו תיקון משרת גם את הגולש עם קורא המסך וגם את האון פייג' של העמוד.
באותו מעבר כדאי להקשיב גם לרשימת הקישורים. קורא מסך מאפשר לעבור על כל הקישורים בעמוד ברצף, וכשעשרה מהם אומרים רק קרא עוד, הגולש לא יודע לאן אף אחד מהם מוביל. טקסט קישור טוב אומר את היעד, גם כשהוא נשמע לבד.
לבדוק רכיבים שזזים, נפתחים וקופצים
הרבה מהבעיות יושבות ברכיבים שהתווספו לאתר עם הזמן: קרוסלה בעמוד הבית, פופאפ של הרשמה לניוזלטר, כפתור ווטסאפ צף, צ'אט ובאנר עוגיות. כל אחד מהם הגיע מספק אחר, וכל אחד מתנהג אחרת במקלדת ובקורא מסך.
מה לבדוק בכל אחד:
- קרוסלה: אפשר לעצור אותה, והיא לא מזיזה את הפוקוס לבד
- פופאפ: אפשר לסגור אותו במקלדת, והפוקוס חוזר למקום שהיה
- כפתור צף: לא מכסה תוכן או כפתורים אחרים במובייל
- צ'אט: אפשר לפתוח ולסגור אותו בלי עכבר
- באנר עוגיות: אפשר לאשר או לסגור אותו במקלדת
רכיבים של צד שלישי לא תמיד אפשר לתקן בעצמכם. מה שאפשר לעשות הוא לתעד את הבעיה, לפנות לספק, ולשקול אם הרכיב מביא מספיק ערך כדי להצדיק את מה שהוא שובר.
שימו לב גם לאנימציות. באנר שזז בלי הפסקה, קרוסלה שמתחלפת כל שתי שניות או וידאו שמתנגן לבד מקשים על גולשים עם קשב מוגבל, ויכולים להפריע גם לקורא המסך. רכיב שזז צריך כפתור עצירה שאפשר להגיע אליו במקלדת.
לבדוק קבצי PDF וסרטונים באתר
קבצים להורדה הם חלק מהאתר, גם כשהם לא נראים כך. ברושור של משרד, תפריט של מסעדה, קטלוג של יבואן או חוברת הוראות הפעלה בחנות כלי עבודה. לפי תקנה 35א(ג), מסמך שהכנתם מ-26.10.2017 ואילך צריך להיות נגיש לפי התקן.
בדיקה בסיסית של PDF: פותחים אותו, מנסים לסמן טקסט ולחפש בו מילה. אם אי אפשר, הקובץ הוא תמונה סרוקה, וקורא מסך לא יקרא ממנו כלום. בקובץ שכן מכיל טקסט, בודקים שיש לו כותרות ושסדר הקריאה הגיוני.
באתר תדמית הקבצים האלה הם לפעמים התוכן החשוב ביותר, כמו התפריט של מסעדה או הברושור של משרד. אם הם לא נגישים, הגולש מקבל את כל העטיפה ולא את המידע עצמו, ולכן כדאי לשים אותם גבוה ברשימה.
בסרטונים בודקים אם יש כתוביות, ואם הנגן עצמו עובד במקלדת. חובת הכתוביות לווידאו מוקלט לפי תקנה 35ד חלה רק על חלק מהגופים, לפי סוג הגוף ומחזורו, ולכן גם כאן כדאי לבדוק מול עורך דין מה חל עליכם.
לרשום ממצאים בצורה שאפשר לתקן לפיה
בדיקה שנגמרת בתחושה כללית שהאתר לא נגיש לא עוזרת לאף אחד. מה שהופך בדיקה לשימושית הוא רשימה שכל שורה בה אפשר להעביר למי שמתקן, בלי הסברים נוספים.
מה נכנס לכל שורה:
- מה הבעיה, במשפט אחד
- באיזה עמוד ובאיזו תבנית היא מופיעה
- באיזו שכבה היא יושבת: תוכן, תבנית או צד שלישי
- כמה היא חוסמת: עוצרת גולש לגמרי או רק מקשה
- מה הסטטוס: פתוח, בטיפול או תוקן
את הרשימה מסדרים לפי חומרה ולפי הפלואו: קודם מה שעוצר גולש בדרך להזמנה או לפנייה, ואחר כך כל השאר. רשימה כזאת היא גם הבסיס להצהרת הנגישות, כי היא מתארת מה באמת קיים באתר.
כדאי לשמור לכל ממצא צילום מסך, ולצלם שוב אחרי התיקון. ההשוואה הזאת מראה התקדמות, עוזרת לוודא שהתיקון באמת עלה לאתר החי, ומשמשת בסיס לבדיקה החוזרת אחרי העדכון הבא.
לדעת מתי בדיקה עצמית כבר לא מספיקה
בדיקה עצמית מגלה הרבה, אבל יש לה גבול. היא לא מחליפה בדיקה מלאה מול כל הקריטריונים של התקן, היא לא תמיד מגיעה למצבים מורכבים כמו קופה עם שגיאות או אזור אישי, ומי שמכיר את האתר מבפנים מתקשה לראות את הבעיות שהוא התרגל אליהן.
כמה סימנים שהגיע הזמן לבדיקת נגישות אתר אינטרנט מקצועית: קיבלתם פנייה מגולש, האתר עובר עיצוב מחדש, החנות גדלה לאלפי מק"טים, או שהבדיקה העצמית מצאה יותר בעיות ממה שאתם יכולים לתקן לבד. בדיקת נגישות אחרי עיצוב מחדש חשובה במיוחד, כי עיצוב חדש מביא איתו תבניות חדשות ובעיות חדשות.
גם סריקה אוטומטית עוזרת כאן, אבל היא תופסת רק חלק מהבעיות. בדוח של Deque על יותר מ-13,000 עמודים, בדיקות אוטומטיות זיהו 57.38% מכלל הבעיות, ולכן סריקה משלימה את הבדיקה הידנית ולא מחליפה אותה.
לענות על השאלות שחוזרות על בדיקה עצמית
אלה השאלות שעולות כמעט תמיד כשבעלי אתרים מתחילים לבדוק בעצמם. התשובות קצרות, וכל אחת מהן עומדת לבד, גם לאתר תדמית וגם לחנות, ואפשר לחזור אליהן בכל שלב של הבדיקה.
אפשר לעשות בדיקת נגישות לאתר בלי ידע טכני
כן, לפחות בשלב הראשון. ניווט במקלדת בלבד, הגדלה ל-200%, בדיקת ניגודיות עם כלי חינמי והאזנה לעמוד עם קורא מסך לא דורשים ידע בקוד. הם מגלים את רוב הבעיות שעוצרות גולשים, ונותנים רשימה ראשונה שאפשר להעביר למי שמתחזק את האתר.
האם בדיקה אוטומטית נקייה אומרת שהאתר נגיש
לא. בדיקה אוטומטית תופסת רק חלק מהבעיות, ובדוח של Deque היא זיהתה 57.38% מכלל הבעיות שהבודקים מצאו. את השאר מוצאים רק בבדיקה ידנית: סדר פוקוס, טקסט חלופי שקיים אבל לא מתאר כלום, והודעות שגיאה שקורא מסך לא מקריא.
איזה קורא מסך כדאי לבדיקה בעברית
ב-Windows מתחילים בדרך כלל ב-NVDA, שהוא חינמי, עם קול עברי מותקן. במכשירי Apple משתמשים ב-VoiceOver שמובנה במערכת, ובאנדרואיד ב-TalkBack. כדאי לבדוק לפחות במחשב אחד ובטלפון אחד, כי האתר מתנהג אחרת בכל אחד מהם.
אילו עמודים לבדוק קודם באתר
באתר תדמית: עמוד הבית, עמוד שירות מרכזי, טופס צור קשר והצהרת הנגישות. בחנות: עמוד הבית, דף קטגוריה, דף מוצר והעגלה עד לפני הזנת פרטים. אלה העמודים שבהם גולש מחליט אם להמשיך, וכל תבנית שתתקנו בהם מתקנת גם עמודים דומים.
הבדיקה הראשונה שווה יותר מהבדיקה המושלמת
דוח WebAIM Million לשנת 2026 מצא כשלים שכלי אוטומטי מזהה ב-95.9% ממיליון עמודי בית. זאת אומרת שהשאלה היא לא אם יש באתר שלכם בעיות, אלא אילו בעיות ואיפה. בדיקה של כמה שעות עם מקלדת, זום וקורא מסך עונה על השאלה הזאת טוב יותר מכל ציון.
אחרי מעל 10 שנות ניסיון ועבודה עם מעל 60 חנויות, אני יודע כמה קל לפספס בעיה באתר שמסתכלים עליו כל יום. מי שמניח את העכבר בצד לחצי שעה רואה פתאום את האתר בעיניים אחרות.
בסופו של דבר, בדיקת נגישות לאתר היא לא מבחן שעוברים או נכשלים בו, אלא רשימת עבודה. מי שבודק את העמודים המרכזיים, רושם ממצאים לפי שכבות ומתקן לפי הפלואו, מתקדם מהר יותר ממי שמחכה לבדיקה מושלמת. והבדיקה הבאה, אחרי התיקונים, תמיד קצרה יותר מהראשונה.
אם אתם רוצים בדיקה מלאה של האתר, עם רשימת ממצאים לפי שכבות ותיקון בשכבה הנכונה, הנגשת אתרים מתחילה בדיוק שם.