רוב בעלי החנויות ניגשים לנגישות כמו למשימה משפטית: מתקינים ווידג'ט בפינה, מפרסמים הצהרה ומסמנים וי. אחר כך מתברר שסלקטור המידות לא נפתח במקלדת, שהתמונות בלי ALTים, ושקורא המסך מקריא את כפתור הוספה לסל כ"כפתור" ותו לא. הנגשת חנות אינטרנטית נמדדת בשאלה אחת: האם לקוח שגולש במקלדת, בקורא מסך או בהגדלה מצליח למצוא מוצר, לבחור וריאציה ולשלם. המאמר אינו ייעוץ משפטי, הוא מפת עבודה לחנות.
להבין למה הנגשת חנות אינטרנטית שונה מאתר תדמית
באתר תדמית הפעולה המרכזית היא בדרך כלל טופס אחד. בחנות יש משפך שלם: חיפוש, תפריט קטגוריות, פילטרים, קוביית מוצר, דף מוצר עם וריאציות, עגלה, קופה ורכיב תשלום. כל שלב כזה הוא מקום שבו לקוח יכול להיתקע, וכל היתקעות היא הזמנה שלא נסגרה.
החובה עצמה זהה. לפי תקנה 35א לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), אתר שנותן שירות לציבור צריך לעמוד בת"י 5568 ברמה AA, וחנות אונליין היא שירות לציבור. ההבדל הוא בכמות הרכיבים הדינמיים, ובעובדה שחלק מהם בכלל לא בשליטתכם.
בהנגשת אתר איקומרס יש גם הבדל של היקף. חנות עם אלפי מוצרים מייצרת אלפי תמונות, אלפי כותרות ואלפי טבלאות מפרט, וכל בעיה בתוכן חוזרת על עצמה בכל מוצר. לכן בחנות עובדים לפי תבניות ונוסחאות, ולא עמוד אחרי עמוד.
למפות את התבניות לפני שבודקים מוצרים
חנות כלי עבודה עם 2,000 מק"טים נראית כמו אלפי עמודים, אבל היא בנויה על מעט תבניות. כפתור בלי שם בתבנית של דף המוצר מופיע בכל 2,000 הדפים, ותיקון אחד בתבנית סוגר את כולם. לכן הצעד הראשון הוא רשימה של התבניות, לא של המוצרים:
- עמוד הבית, עם הקרוסלה והבאנרים
- דף קטגוריה עם הגריד, הפילטרים והפג'יניישן
- דף מוצר עם הגלריה, הסלקטור והטאבים
- עגלה ומיני עגלה
- קופה, עד רכיב התשלום
- רכיבים שחוזרים בכל עמוד: הדר, חיפוש, תפריט ופוטר
את כל אחת מהתבניות האלה בודקים בעמוד מייצג אחד או שניים, בדסקטופ ובנייד. כך מקבלים תמונה מלאה של החנות בעשרות עמודים ולא באלפים, והתיקונים נעשים במקום שבו הם משפיעים הכי הרבה.
כך בנויה גם בדיקת נגישות לאתר רצינית לחנות: לפי תבניות, עם סריקה אוטומטית שמוצאת חלק מהבעיות, ועם בדיקה ידנית של המשפך שמוצאת את השאר. כל ממצא מקבל את התבנית שבה הוא יושב ואת מספר העמודים שתיקון אחד יתקן.
לעבור את המשפך במקלדת ובקורא מסך
הבדיקה הכי משתלמת בחנות לוקחת רבע שעה. מניחים את העכבר בצד ומנסים לקנות מוצר אחד מעמוד הבית ועד הקופה, רק עם המקלדת. אחר כך עושים את אותו מסלול עם קורא מסך: NVDA ב-Windows, VoiceOver באייפון או TalkBack באנדרואיד. אלה המקומות שבהם המסלול נשבר הכי הרבה:
- הפוקוס לא נראה, ואי אפשר לדעת איפה נמצאים
- תפריט ההמבורגר או הדרופ לא נפתחים במקלדת
- סלקטור המידות והצבעים לא מגיב
- פופאפ של הרשמה לניוזלטר נפתח ולא משחרר
- קרוסלה שזזה לבד ואין דרך לעצור אותה
- כפתור הוספה לסל מוקרא כ"כפתור" בלי שם
כל נקודה כזו היא חסם ולא רק מטרד, כי אין דרך לעקוף אותה. אם לקוח לא יכול לבחור מידה, הוא לא יכול לקנות, ואין חשיבות לכמה יפה דף המוצר נראה.
שווה לעשות את הבדיקה יחד עם הצוות. אחרי שרואים בעיניים כמה קשה לצאת מפופאפ בלי עכבר, אף אחד לא מתווכח על סדר העדיפויות, והשיחה עוברת מהשאלה למה צריך את זה לשאלה מתי מתקנים.
לטפל בתפריט, בחיפוש ובפילטרים
רוב הלקוחות מגיעים למוצר דרך אחד משלושה רכיבים: התפריט, שורת החיפוש או דף קטגוריה עם פילטרים. שלושתם רכיבים דינמיים, ושלושתם נוטים להישבר במקלדת ובקורא מסך. אלה הדברים שבודקים בכל אחד מהם:
- תפריט ודרופ שנפתחים במקלדת ונסגרים במקש Esc
- שדה חיפוש עם תווית, והצעות חיפוש שקורא מסך מקריא
- פילטרים עם שמות ברורים, שאפשר לסמן במקלדת
- הודעה על מספר התוצאות אחרי סינון
- סליידר מחיר שאפשר להזיז גם במקשי החיצים
- פג'יניישן עם קישורים ברורים לעמוד הבא והקודם
גלילה אין סופית היא מקרה מיוחד. לקוח שמנווט במקלדת לא מגיע לפוטר לעולם, כי בכל פעם שהוא מתקרב נטענים עוד מוצרים. פג'יניישן, או כפתור "טען עוד" שנגיש במקלדת, פותרים את זה ומשאירים לו שליטה.
שורת החיפוש ראויה לתשומת לב מיוחדת. בהרבה חנויות היא הדרך העיקרית למצוא מוצר, וחיפוש שלא מקריא את ההצעות או לא מאפשר לבחור אותן במקלדת סוגר את הדרך הקצרה ביותר למוצר.
לתקן את קוביית המוצר בגריד
קוביית המוצר חוזרת עשרות פעמים בכל דף קטגוריה, ולכן כל בעיה בה מוכפלת. בקורא מסך, קובייה לא מסודרת נשמעת כמו רצף של קישורים בלי שם, מחיר בלי הקשר וכפתורי אייקון שאי אפשר לזהות. אלה התיקונים שהכי משפיעים:
- קישור אחד ברור לדף המוצר, ולא שלושה קישורים לאותו מקום
- ALT לתמונה, או ALT ריק כשהשם כבר מופיע לידה
- מחיר לפני ואחרי הנחה שמוקרא במילים ולא רק כקו חוצה
- שם לכפתורי אייקון כמו מועדפים, השוואה ותצוגה מהירה
- תגית מבצע או אזל מהמלאי שמופיעה כטקסט ולא רק בצבע
מחיר מחוק הוא דוגמה טובה. בעין רואים מיד שהמחיר ירד, אבל קורא מסך מקריא שני מספרים ברצף, והלקוח לא יודע מה הוא ישלם. טקסט מוסתר קטן שאומר מחיר קודם ומחיר נוכחי פותר את זה בלי לשנות שום דבר בעיצוב.
כפתור ההוספה לסל בקובייה הוא עוד נקודה רגישה. כשהוא אייקון בלבד, בלי שם שקורא מסך יכול להקריא, הלקוח לא יודע מה הוא עושה. מי שכבר עבד על כפתור הוספה לסל בקוביית המוצר יודע כמה הוא משפיע על ההמרה במובייל, ואותו כפתור צריך לעבוד גם במקלדת ובקורא מסך.
להנגיש את דף המוצר מהגלריה ועד המפרט
דף המוצר הוא המקום שבו הלקוח מחליט, ולכן הוא צריך להעביר את כל המידע גם למי שלא רואה את התמונות. אלה הרכיבים שבודקים בכל תבנית של דף מוצר:
- גלריה שאפשר לדפדף בה במקלדת, עם ALT לכל תמונה
- טאבים של תיאור, מפרט ומשלוחים שעובדים במקלדת
- טבלת מפרט עם כותרות לשורות ולעמודות
- סרטון מוצר עם כתוביות כשאפשר
- קבצי הוראות הפעלה ודפי מפרט להורדה
- שאלות ותשובות שנפתחות ונסגרות במקלדת
טבלת מפרט היא דוגמה לתיקון קטן עם השפעה גדולה. כשהטבלה בנויה נכון, קורא מסך מקריא כל שורה כזוג של שם וערך, כמו מתח: 18 וולט. כשהיא בנויה מתיבות טקסט מעוצבות, הלקוח שומע רצף של מספרים בלי הקשר.
קבצים להורדה הם חלק מדף המוצר. לפי תקנה 35א(ג), מסמך שהוכן מ-26.10.2017 ואילך צריך להיות נגיש לפי התקן, וזה כולל הוראות הפעלה ודפי מפרט שאתם מעלים. קובץ PDF שנסרק כתמונה לא נגיש, ולכן שווה לבקש מהיבואן או מהיצרן גרסה עם טקסט אמיתי.
בחנויות בעברית יש גם בעיה של שפות מעורבות. שם דגם, מק"ט או מידה באנגלית בתוך משפט עברי יכולים להיות מוקראים בסדר שגוי, ומספרים ויחידות מתבלבלים. זה נפתר בתבנית ובאופן שבו התוכן נכתב, ונבדק רק עם קורא מסך בעברית.
מבנה הכותרות בדף המוצר הוא התפריט של מי שמנווט בקורא מסך. שם המוצר הוא הכותרת הראשונה, ותיאור, מפרט, שאלות ותשובות ומשלוחים הם כותרות משנה. כשהכותרות נבחרות לפי גודל ולא לפי מבנה, הלקוח לא יכול לקפוץ ישר למפרט.
לבנות סלקטור וריאציות שעובד לכולם
בחירת וריאציה היא המקום שבו הכי הרבה חנויות מאבדות לקוחות שמשתמשים במקלדת או בקורא מסך: דוגמיות צבע עגולות בלי שם, כפתורי מידה שלא מגיבים במקלדת, ומידה שאזלה שמסומנת רק בקו אפור. אלה הדברים שסלקטור נגיש עושה:
- לכל דוגמית צבע יש שם שקורא מסך מקריא
- כל אפשרות נבחרת במקלדת, ולא רק בלחיצה
- הבחירה הנוכחית מסומנת במסגרת ובטקסט, ולא רק בגוון
- מידה שאזלה מסומנת במילים
- שינוי מחיר או תמונה אחרי בחירה מוכרז לקורא מסך
הסימון של הבחירה עוזר לכולם, לא רק לגולשים עם מוגבלות. לקוח שלא בטוח אם הבחירה נקלטה לוחץ שוב ושוב, ולפעמים מזמין מידה אחרת ממה שהתכוון, וסימון ברור חוסך גם החזרות מיותרות.
אם הווריאציות בחנות שלכם מורכבות, עם צבע, מידה וחומר, שווה לסדר קודם את המבנה עצמו. ניהול וריאציות מוצר בצורה שלא מבלבלת לקוחות הוא גם הבסיס לסלקטור נגיש, כי קשה להנגיש בחירה שגם בעין לא ברורה.
לוודא שהוספה לסל מודיעה מה קרה
אחרי לחיצה על הוספה לסל, לקוח שרואה את המסך מקבל סימן: מספר העגלה עולה, מיני עגלה נפתחת או הודעה קופצת. לקוח עם קורא מסך לא מקבל כלום, אלא אם ההודעה הזאת מוקראת, ולכן הוא לוחץ שוב ומוצא בעגלה שלושה מוצרים במקום אחד. זה מה שצריך לקרות אחרי הוספה לסל:
- הודעה שקורא מסך מקריא, למשל שהמוצר נוסף לעגלה
- מיני עגלה שנפתחת עם פוקוס בתוכה, ונסגרת במקש Esc
- כפתורי פלוס ומינוס לכמות עם שם ברור
- כפתור הסרה מהעגלה שאומר איזה מוצר הוא מסיר
אלה תיקונים קטנים בקוד, בדרך כלל בתבנית אחת, והם משפיעים על כל הזמנה בחנות. הם גם עוזרים ללקוחות רגילים, שלא תמיד שמים לב שהמוצר כבר נוסף.
כדאי לבדוק גם מה קורה כשמוצר אוזל באמצע התהליך, או כשהכמות במלאי נמוכה מהכמות שנבחרה. הודעה כזו צריכה להיות מוקראת וברורה, אחרת הלקוח מגלה את הבעיה רק בקופה, אחרי שכבר מילא את כל הפרטים.
להנגיש את העגלה ואת הקופה
הקופה היא המקום שבו נגישות הופכת ישירות להכנסה. כל שדה לא ברור שם הוא הזמנה שלא נסגרה, ולקוח שנתקע בשלב האחרון כבר החליט לקנות. אלה הדברים שבודקים בכל טופס קופה:
- תווית קבועה מעל כל שדה, ולא רק טקסט אפור בתוכו
- סימון ברור של שדות חובה
- הודעת שגיאה ליד השדה, במילים, שמוקראת כשהיא מופיעה
- השלמה אוטומטית של שם, כתובת וטלפון
- אפשרויות משלוח ותשלום שנבחרות במקלדת
- טופס שלא מתאפס כשיש שגיאה
הודעת שגיאה היא נקודה שכמעט כל חנות מפספסת. הודעה אדומה בראש הטופס, אחרי שהעמוד נטען מחדש, כמעט אף פעם לא נקראת. הודעה ליד השדה עצמו, שאומרת מה לתקן ומוקראת ברגע שהיא מופיעה, מסיימת את התיקון בשניות.
הרבה מהתיקונים האלה משפרים את ההמרה לכל הלקוחות, לא רק לחלקם. לכן כדאי לחבר אותם לשיפור תהליך הרכישה באתר ולטפל בשניהם באותה עבודה, באותה תבנית ובאותו סבב בדיקות.
יש חנויות שמאפסות את העגלה או את טופס הקופה אחרי זמן קצוב. לקוח שממלא טופס לאט, בקורא מסך או במקלדת, צריך יותר זמן, וקופה שמתאפסת בלי אזהרה ובלי אפשרות להאריך את הזמן מוחקת לו את כל מה שמילא.
לטפל ברכיב התשלום ובצד השלישי
חלק מהקופה בכלל לא שלכם. רכיב התשלום מגיע בדרך כלל מחברת הסליקה, לפעמים בתוך מסגרת מוטמעת, ובפלטפורמות כמו קונימבו או שופיפיי חלק מהקופה בשליטת הפלטפורמה. את הקוד שלהם אי אפשר לתקן מהחנות.
מה שאפשר לעשות הוא לבדוק, לתעד ולתת דרך חלופית. ממצא ברכיב שבשליטת ספק יוצא בדוח מסודר לספק, נכנס להצהרת הנגישות, ומקבל חלופה ברורה, כמו הזמנה טלפונית או בוואטסאפ. תקנה 35ב פוטרת את מפעיל האתר מאחריות לתוכן שסיפק צד שלישי, אבל מחייבת אותו לספק תשתית נגישה.
אותו היגיון חל על אפליקציות שהתקנתם בחנות: ווידג'ט ביקורות, צ'אט, פופאפ של קופון או כפתור וואטסאפ צף. כל אחד מהם רץ בתוך העמודים שלכם, ולכן כדאי לבדוק אותו במקלדת לפני שמתקינים, ולא אחרי שלקוח מתלונן.
כשבוחרים ספק סליקה או אפליקציה חדשה, שווה לשאול מראש מה מצב הנגישות של הרכיב ואם יש לו הצהרת נגישות משלו. ספק שיודע לענות על השאלה הזאת חוסך לכם עבודה, וספק שלא שמע עליה הוא סימן שכדאי לבדוק חלופה.
לסדר ALTים בקטלוג גדול
בחנות התמונות הן המוצר. לקוח שמשתמש בקורא מסך ומגיע לדף מוצר בלי ALT שומע את שם הקובץ, ולפעמים אפילו לא את זה. בחנות עם אלפי מוצרים אף אחד לא יכתוב ALT ידני לכל תמונה, ולכן צריך נוסחה ולא מאמץ:
- תמונה מרכזית: שם המוצר, הדגם והמאפיין הבולט
- תמונות גלריה: מה רואים בתמונה הספציפית
- תמונות תתי קטגוריות: שם הקטגוריה
- באנרים: ההצעה ולאן היא מובילה
- תמונות עיצוביות בלבד: ALT ריק, כדי שקורא המסך ידלג עליהן
את הנוסחה מריצים בקובץ ייבוא אחד על כל הקטלוג, ומשאירים עבודה ידנית רק לתמונות החריגות. מי שכבר עשה עדכון של מאות מוצרים בבת אחת יודע שזה אותו תהליך, רק עם עמודה נוספת בקובץ.
מה שכן, ALT לא נועד לדחוס לתוכו מילות חיפוש. תיאור מדויק וקצר עובד טוב יותר גם ללקוח וגם לגוגל, ו-ALT שחוזר על אותו משפט בכל שש התמונות בגלריה לא מוסיף מידע מהתמונה השנייה והלאה.
לתקן ניגודיות בלי לפגוע במותג
זה החשש הכי נפוץ של בעלי חנויות כשמדברים על נגישות לחנות אונליין, שהנגשה תהרוס את העיצוב. בפועל, תיקוני ניגודיות נוגעים כמעט תמיד במעט רכיבים, וצבע המותג בכפתורים הראשיים נשאר לרוב כמו שהוא. ברמה AA נדרש יחס של 4.5:1 לטקסט רגיל ו-3:1 לטקסט גדול, ואלה הרכיבים שבדרך כלל לא עומדים בזה:
- טקסט משני ותיאורים קצרים בגריד
- טקסט על באנרים ותמונות
- תגיות מבצע בצבעים בהירים
- כפתורים משניים וקישורים בתוך טקסט
- הודעות שגיאה והצלחה בטפסים
הכהיה קלה של הרכיבים האלה שומרת על השפה העיצובית ומשפרת קריאות לכולם. כדאי לבדוק את זה גם בטלפון, באור שמש, כי אפור שנראה מצוין במסך המשרד נעלם לגמרי בנייד, וזה בדיוק המצב שבו רוב הלקוחות פוגשים את החנות.
לפי דוח WebAIM Million לשנת 2026, טקסט בניגודיות נמוכה נמצא ב-83.9% ממיליון עמודי הבית שנבדקו. זו הבעיה הנפוצה ביותר באתרים, והיא גם אחת הפשוטות לתיקון, בדרך כלל בכמה שורות בקובץ העיצוב של התבנית.
לבדוק את החנות בטלפון ולא רק במחשב
רוב הלקוחות מגיעים לחנות מהנייד, ושם יש בעיות נגישות שלא רואים במחשב. הנפוצה שבהן היא חסימה של הגדלה בצביטה, הגדרה שמונעת מלקוח עם ראייה חלשה להגדיל את דף המוצר. זו שורה אחת בקוד התבנית, ולפעמים היא שם רק כי מישהו העתיק אותה מתבנית אחרת.
בנוסף, במובייל הכל צפוף יותר. כפתורים קטנים מדי וקרובים מדי זה לזה, פס הוספה לסל דביק שמכסה את התוכן, וכפתור וואטסאפ צף שיושב בדיוק על כפתור הקנייה, מקשים על כל מי שהאצבע שלו פחות מדויקת, ולא רק על גולשים עם מוגבלות.
הבדיקה פשוטה: פותחים את החנות בטלפון, מגדילים בצביטה, מפעילים VoiceOver או TalkBack ומנסים לקנות מוצר אחד. מה שנתקע שם נתקע גם אצל הלקוחות שלכם, רק שהם לא מתקשרים לספר.
לשמור על הנגישות כשהקטלוג משתנה
חנות לא עומדת במקום. מוסיפים מוצרים, מחליפים באנרים, מתקינים אפליקציה חדשה או מעדכנים תבנית, ולאט לאט חוזרים לנקודת ההתחלה. מה שקורה בפועל הוא שהנסיגה מתגלה רק כשלקוח נתקע, ולפעמים רק כשמגיע מכתב.
הפתרון הוא להכניס את הנגישות לתהליכים שכבר קיימים. ALT נכתב כבר בשלב העלאת המוצר, באנר חדש נבדק בניגודיות לפני שהוא עולה, ואפליקציה חדשה נבדקת במקלדת לפני ההתקנה. פעם בחודש עוברים שוב על אותן תבניות ומשווים למה שהיה.
זה גם המקום לשמור על הצהרת הנגישות מעודכנת. כל סבב תיקונים, כל רכיב חדש וכל ממצא שהועבר לספק משנים את מה שההצהרה צריכה לתאר, ולפי תקנה 35ה היא מתארת את ההתאמות שבוצעו בפועל.
שורה אחת בבריף לכל ספק חיצוני עוזרת גם היא. מעצב או מפתח שיודע מראש שהעבודה תיבדק במקלדת ובניגודיות מספק עבודה אחרת, וזה עוצר את רוב הנסיגות עוד לפני שהן עולות לאוויר.
שאלות ותשובות על הנגשת חנות אינטרנטית
האם חנות אונליין חייבת להנגיש את כל תהליך הרכישה
ככלל כן. לפי תקנה 35א, אתר שנותן שירות לציבור צריך לעמוד בת"י 5568 ברמה AA, ובחנות השירות הוא הרכישה עצמה, מהחיפוש ועד התשלום. רכיבים שבשליטת ספק חיצוני מתעדים בהצהרה עם דרך חלופית. יש פטורים לעסקים קטנים ואותם בודקים מול עורך דין, והמידע כאן כללי ואינו ייעוץ משפטי.
מה עושים כשהקופה או רכיב התשלום בשליטת הפלטפורמה
בודקים את הרכיב, מתעדים את מה שלא עובד ומעבירים דוח מסודר לפלטפורמה או לחברת הסליקה. במקביל נותנים ללקוחות דרך חלופית להזמין, כמו טלפון או וואטסאפ, ומפרטים אותה בהצהרת הנגישות. את מה שכן בשליטתכם, כמו העגלה והשדות לפני התשלום, מתקנים בתבנית.
איך מטפלים בטקסט חלופי לקטלוג עם אלפי מוצרים
בונים נוסחה במקום לכתוב ידנית. התמונה המרכזית מקבלת את שם המוצר, הדגם והמאפיין הבולט, תמונות תתי קטגוריות מקבלות את שם הקטגוריה, ותמונות עיצוביות מקבלות ALT ריק. את הנוסחה מריצים בקובץ ייבוא אחד על כל הקטלוג, ומשאירים עבודה ידנית רק לתמונות החריגות.
האם הנגשת החנות תשנה את העיצוב שלה
ברוב המקרים כמעט לא. רוב התיקונים יושבים בקוד ובתוכן: תוויות בטפסים, ניווט במקלדת, טקסט חלופי, שמות לכפתורים ומבנה כותרות, והלקוח הרגיל לא מרגיש בהם. השינוי שרואים בעין הוא בדרך כלל הכהיה קלה של טקסט משני וכפתורים משניים, וצבעי המותג נשארים.
חנות נגישה היא חנות שקל יותר לקנות בה
אחרי מעל 10 שנות ניסיון ומעל 60 חנויות שניהלתי, כמעט כל תיקון נגישות שעשיתי שיפר גם משהו אחר. תוויות ברורות בקופה עזרו לכל מי שממלא אותה, ניגודיות טובה הפכה את הגריד לקריא יותר, ומבנה כותרות מסודר עזר גם לגוגל להבין את דף המוצר.
בסופו של דבר, הנגשת חנות אינטרנטית לא נמדדת בהצהרה בפוטר, אלא בשאלה אם לקוח יכול למצוא מוצר, לבחור וריאציה ולשלם בדרכים שונות. מי שעובד לפי תבניות ומתחיל מהמשפך מכסה את רוב הדרך בכמה תיקונים מרכזיים. מה שנשאר אחרי זה הוא חנות שקל יותר לקנות בה, גם למי שגולש כרגיל.
אם אתם רוצים לדעת איפה החנות שלכם נתקעת ומה לתקן קודם, אפשר להתחיל מהנגשת אתרים לחנויות אונליין, עם בדיקה של המשפך מהקטגוריה ועד העגלה.