בעלי אתרי תדמית נוטים לחשוב שנגישות היא עניין של חנויות גדולות וגופים ציבוריים, ושאתר שרק מציג שירותים ופרטי קשר לא באמת צריך אותה, ולכן הם מתעלמים או מתקינים כפתור ושוכחים. אבל הנגשת אתר תדמית נוגעת בדיוק במה שהאתר נבנה בשבילו, להביא פניות. טופס שלא נשלח במקלדת, כפתור וואטסאפ שקורא מסך לא מזהה או תפריט שלא נפתח הם פניות שלא הגיעו. המאמר אינו ייעוץ משפטי, הוא מדריך מעשי לבעלי אתרים עסקיים.
להבין אם הנגשת אתר תדמית חלה עליכם
השאלה אם כל אתר חייב נגישות מתחילה במילה אחת, שירות. לפי תקנה 35א לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), אתר שנותן שירות לציבור צריך לעמוד בת"י 5568 ברמה AA. אתר תדמית שמציג שירותים ומאפשר ליצור קשר, לקבוע תור או להשאיר פרטים נכנס בדרך כלל לגדר הזו, גם אם לא מוכרים בו כלום.
ברשימה של מי חייב בהנגשת אתר אינטרנט נמצא כמעט כל עסק שנותן שירות לציבור, בלי קשר לגודל האתר, למספר העמודים שבו או לפלטפורמה שעליה הוא בנוי. אלה דוגמאות לאתרים שכמעט תמיד נמצאים בתוך התמונה:
- משרד עורכי דין או רואי חשבון שמציג תחומי עיסוק
- קליניקה, מרפאה או מטפל שמאפשרים לקבוע תור
- קבלן, אדריכל או משרד תיווך שמציגים פרויקטים
- מסעדה או צימר עם תפריט, הזמנות או יצירת קשר
- עמותה או ארגון שנותנים שירות לציבור
גם בהנגשת אתר לעסק קטן הכלל זהה, אבל יש פטורים לעסקים קטנים שתלויים בנתונים של העסק, ולכן את השאלה אם אתם פטורים בודקים מול עורך דין ולא מול פורום. ובכל מקרה, לקוח שלא מצליח לשלוח את הטופס לא ישאיר פנייה, בלי קשר לשאלה המשפטית.
נקודה שחשוב להבין מראש: מי שחייב בהנגשה הוא מפעיל האתר, כלומר בעל העסק, ולא הסטודיו שבנה את האתר או הפלטפורמה שהוא רץ עליה. וגם כשהאתר נבנה לפני כמה שנים, הגרסה המחייבת של התקן היא הגרסה הנוכחית, כי התקנות מגדירות אותו "כתיקונם מזמן לזמן".
למפות את התבניות של אתר תדמית
אתר תדמית נראה כמו אוסף של עמודים שונים, אבל הוא בנוי על מעט תבניות. עשרות עמודי שירות יוצאים בדרך כלל מאותה תבנית, וכל המאמרים מתבנית אחרת. לכן הבדיקה מתחילה ממפה של סוגי העמודים, ולא מרשימה של כל העמודים באתר:
- עמוד הבית, עם הסליידר והבאנרים
- עמוד שירות
- עמוד אודות וצוות
- מאמר או פוסט בבלוג
- עמוד צור קשר וקביעת תור
- דף נחיתה לקמפיין
כל תבנית נבדקת בעמוד מייצג, בדסקטופ ובנייד. תיקון אחד בתבנית של עמוד השירות מתקן את כל עמודי השירות, ולכן היקף העבודה נקבע לפי מספר התבניות הייחודיות ולא לפי מספר העמודים. כך בנויה גם בדיקת נגישות לאתר מסודרת, עם בדיקה ידנית של הדרך מהעמוד ועד הפנייה.
רכיבים שחוזרים בכל עמוד מקבלים עדיפות. ההדר, התפריט, הפוטר וכפתורי יצירת הקשר הצפים מופיעים בכל מקום באתר, ובעיה באחד מהם היא בעיה בכל העמודים בבת אחת.
לבדוק את האתר בעצמכם בעשר דקות
גם בלי ידע טכני, אפשר לגלות את רוב הבעיות הגדולות באתר תדמית בעשר דקות. כל מה שצריך הוא מקלדת, טלפון וקצת סבלנות, כי הנטייה הטבעית היא לחזור לעכבר ברגע שנתקעים. זה סדר הבדיקה:
- עוברים במקש Tab מעמוד הבית, דרך התפריט ועד עמוד שירות
- ממלאים ושולחים את טופס צור קשר בלי לגעת בעכבר
- סוגרים כל פופאפ ובאנר במקש Esc
- מגדילים את הדפדפן ל-200% ובודקים שהתוכן לא נחתך
- מגדילים בצביטה בטלפון ובודקים שההגדלה לא חסומה
- מקשיבים לעמוד הבית ולטופס בקורא מסך
את קורא המסך לא צריך לחפש רחוק: ב-Windows אפשר להוריד את NVDA בחינם, ובאייפון ובאנדרואיד VoiceOver ו-TalkBack כבר מובנים במכשיר. עשר דקות של הקשבה לעמוד הבית ולטופס מלמדות יותר מכל דוח, כי שומעים בדיוק מה הגולש שומע.
להתחיל מהטופס שמביא את הפניות
באתר תדמית, טופס צור קשר הוא הקופה. זה הרגע שבו גולש הופך ללקוח, ושם גם נמצאות הבעיות הנפוצות ביותר. לפי דוח WebAIM Million לשנת 2026, שדות טופס בלי תווית נמצאו ב-51% ממיליון עמודי הבית שנבדקו. אלה הדברים שבודקים בכל טופס:
- תווית גלויה לכל שדה, ולא רק טקסט אפור בתוך השדה
- סימון ברור של שדות חובה
- הודעת שגיאה ליד השדה, במילים, שקורא מסך מקריא
- הסבר לשדה שדורש פורמט, כמו טלפון או תאריך
- בדיקת אנושיות שיש לה חלופה למי שלא רואה
- הודעת הצלחה שמוקראת אחרי השליחה
הודעת ההצלחה היא נקודה שכמעט כולם מפספסים. גולש עם קורא מסך שולח את הטופס ולא שומע כלום, ולכן הוא לא יודע אם הפנייה הגיעה. חלק שולחים שוב, וחלק מוותרים ומתקשרים למתחרה.
הבדיקה עצמה פשוטה. ממלאים את הטופס במקלדת בלבד, שולחים אותו עם שגיאה מכוונת, ושומעים מה קורא המסך אומר. מי שעושה את זה פעם אחת מבין מיד למה הטופס הוא המקום הראשון לתקן.
טופס ארוך, כמו שאלון ראשוני בקליניקה או טופס בקשה להצעה אצל קבלן, צריך עוד שני דברים: חלוקה ברורה לשלבים עם כותרת לכל שלב, ואפשרות לחזור אחורה בלי לאבד את מה שכבר מולא. גולש שמתקדם לאט צריך לדעת איפה הוא נמצא ומה נשאר.
לתת שם לכפתורי הטלפון והוואטסאפ
באתר תדמית יש הרבה כפתורים שהם אייקון בלבד: טלפון, וואטסאפ, מייל, ניווט, פייסבוק ואינסטגרם. בעין הם ברורים, אבל בלי שם שקורא מסך יכול להקריא, הגולש שומע קישור או כפתור ותו לא. לפי WebAIM Million 2026, קישורים ריקים נמצאו ב-46.3% מהעמודים וכפתורים ריקים ב-30.6%.
אלה בדיוק כפתורי ההמרה של אתר תדמית. כפתור וואטסאפ שלא מזוהה הוא פנייה שלא הגיעה, ולכן כדאי לעבור על כל אחד מהם ולוודא שהוא עומד בכמה תנאים פשוטים:
- לכל כפתור אייקון יש שם שאומר מה הוא עושה, כמו שליחת הודעה בוואטסאפ
- מספר הטלפון מופיע גם כטקסט, ולא רק בתוך תמונה
- כפתור צף לא מכסה תוכן או כפתורים אחרים במובייל
- אפשר להגיע לכל כפתור במקלדת ולראות עליו פוקוס
מי שכבר עבד על קריאות לפעולה באתר יודע שכפתור טוב צריך להיות ברור לעין ובולט במקום הנכון. נגישות מוסיפה תנאי אחד: שיהיה ברור גם למי שלא רואה אותו, ושאפשר ללחוץ עליו גם בלי עכבר.
אותו עיקרון חל על קישורים בתוך הטקסט. קישור שכתוב בו רק כאן או קראו עוד נשמע בקורא מסך בדיוק כך, בלי שום הקשר. טקסט קישור כמו להורדת הברושור או לעמוד דיני משפחה אומר לגולש לאן הוא הולך, ועוזר גם לגוגל להבין את העמוד.
לסדר את התפריט וההדר במקלדת
התפריט הוא הדרך העיקרית של גולש להגיע לעמודי השירות, ולכן הוא חייב לעבוד במקלדת. תפריט המבורגר שנפתח רק בלחיצת עכבר, או דרופ של תתי שירותים שנפתח רק במעבר עכבר, סוגר את האתר בפני מי שמנווט במקש Tab.
שני תיקונים קטנים עושים כאן הבדל גדול. הראשון הוא קישור דילוג לתוכן בראש העמוד, שחוסך למי שמנווט במקלדת מעבר על כל התפריט בכל עמוד מחדש. השני הוא פוקוס שרואים: מסגרת ברורה סביב הרכיב הנוכחי, כדי שהגולש ידע תמיד איפה הוא נמצא.
שווה לבדוק גם הדר דביק, כזה שנשאר למעלה בזמן הגלילה. בהרבה אתרים הוא מכסה את הרכיב שהפוקוס נמצא עליו, והגולש שמנווט במקלדת פשוט לא רואה איפה הוא עומד.
להנגיש סליידר, קרוסלה ווידאו
עמוד הבית של אתר תדמית מתחיל בדרך כלל בסליידר גדול או בסרטון רקע. שניהם נראים מרשימים, ושניהם יוצרים בעיות: תוכן שזז לבד, טקסט שמופיע ונעלם מהר מדי, וכפתורים שאי אפשר להגיע אליהם במקלדת. זה מה שצריך לבדוק בכל אחד מהם:
- אפשר לעצור סליידר או קרוסלה שזזים לבד
- חיצי הבא והקודם עובדים במקלדת ויש להם שם
- טקסט שמופיע על תמונה כתוב גם כטקסט בעמוד
- סרטון רקע נעצר בלחיצה
- לסרטון עם דיבור יש כתוביות כשהחובה חלה
חובת הכתוביות לווידאו מוקלט לפי תקנה 35ד חלה רק על חלק מהגופים, לפי סוג הגוף והמחזור שלו, ואת זה בודקים מול עורך דין. מה שכן, כתוביות עוזרות לכל מי שצופה בלי סאונד בטלפון, ולכן הן משתלמות גם כשאין חובה.
בגדול, אם המסר החשוב של העמוד נמצא בסליידר, הוא צריך להופיע גם בטקסט רגיל מתחתיו. גולש שלא ראה את השקף השלישי, כי הוא זז מהר מדי או כי הוא לא רואה בכלל, צריך לקבל את אותו מידע.
אנימציות כבדות, כמו רכיבים שקופצים בזמן הגלילה או רקע שזז, מפריעות גם לגולשים עם רגישות לתנועה ולגולשים עם קשיי קשב. אפשר להשאיר אותן, אבל כדאי לכבד את ההגדרה במכשיר של הגולש שמבקשת להפחית תנועה.
לכתוב טקסט חלופי לתמונות של העסק
באתר תדמית התמונות מספרות את הסיפור: הצוות, המשרד, פרויקטים שבוצעו, לפני ואחרי. בלי טקסט חלופי, גולש עם קורא מסך מפספס את כל זה ושומע שמות קבצים או כלום. אלה הכללים שעובדים לסוגי התמונות השונים:
- תמונת צוות: שם, תפקיד ומה רואים בתמונה
- פרויקט שבוצע: מה נעשה ואיפה, במשפט אחד
- לפני ואחרי: מה השתנה בין שתי התמונות
- לוגואים של לקוחות: שם הלקוח
- תמונה עיצובית בלבד: טקסט חלופי ריק, כדי שקורא המסך ידלג עליה
באנר עם טקסט שיווקי הוא מקרה מיוחד. אם הטקסט צרוב בתוך התמונה, קורא מסך לא יכול לקרוא אותו, וגם גוגל לא. הפתרון הוא לכתוב את המסר כטקסט אמיתי מעל התמונה, או לפחות להעתיק אותו במלואו לטקסט החלופי.
עמוד אודות שבונה אמון הוא בדרך כלל העמוד עם הכי הרבה תמונות של אנשים, ושם טקסט חלופי טוב עושה הכי הרבה. תיאור קצר של מי בתמונה ומה התפקיד שלו נותן לגולש עם קורא מסך את אותה תחושה של היכרות שהתמונה נותנת לכל השאר.
להנגיש קבצי PDF ותפריטים להורדה
הרבה אתרי תדמית מחזיקים מידע חשוב בקבצים: ברושור, תפריט של מסעדה, קטלוג, טופס להורדה או מצגת. לפי תקנה 35א(ג), מסמך שהוכן מ-26.10.2017 ואילך צריך להיות נגיש לפי התקן, וזה כולל קבצים שמפורסמים באתר.
הבעיה הנפוצה היא קובץ שנסרק או נשמר כתמונה. בעין הוא נראה רגיל, אבל קורא מסך לא מוצא בו אף מילה. אלה הדברים שהופכים קובץ PDF לנגיש:
- טקסט אמיתי ולא תמונה של טקסט
- כותרות מסומנות וסדר קריאה נכון
- שפת המסמך מוגדרת כעברית
- טקסט חלופי לתמונות ולגרפים
- קישורים חיים עם טקסט שאומר לאן הם מובילים
מי שמכין קטלוג PDF למייל ולוואטסאפ כבר יודע שקובץ עם טקסט אמיתי ועם קישורים חיים עובד טוב יותר גם בשליחה. זו בדיוק נקודת ההתחלה של קובץ נגיש, ולכן הדרך הקלה היא להנגיש כבר בתוכנה שבה הקובץ נוצר, ולא לתקן אותו אחר כך.
כשיש קבצים ישנים שעוד לא הונגשו, כותבים את זה בהצהרת הנגישות ומציעים דרך חלופית לקבל את המידע, למשל בוואטסאפ או במייל, עד שהם מוחלפים בגרסה נגישה.
לבדוק את רכיבי הצד השלישי באתר
אתרי תדמית משתמשים בהרבה רכיבים חיצוניים: מערכת לקביעת תורים, מפת גוגל מוטמעת, צ'אט, ווידג'ט ביקורות ובאנר עוגיות. כל אחד מהם נראה כחלק מהאתר, אבל הקוד שלו לא בשליטתכם.
התקנות מבחינות כאן בין תוכן לתשתית: לפי תקנה 35ב, על תוכן שסיפק צד שלישי מפעיל האתר לא אחראי, אבל את התשתית הנגישה הוא צריך לספק. בפועל, זה אומר לבדוק כל רכיב במקלדת לפני שבוחרים אותו, ולתת דרך חלופית כשהוא לא עובד. יומן תורים שלא נגיש צריך לצידו מספר טלפון או וואטסאפ לקביעת תור.
באנר העוגיות ראוי לבדיקה נפרדת. הוא מופיע בכניסה לכל עמוד, ואם אי אפשר לסגור אותו במקלדת, הגולש תקוע מאחוריו עוד לפני שראה את האתר, ואין לו שום דרך לעקוף אותו.
לבחור איך מתקנים לפי הפלטפורמה
הדרך לתקן תלויה במה שהפלטפורמה מאפשרת לשנות. הרבה אתרי תדמית בישראל בנויים על וורדפרס, חלק גדול מהם באלמנטור, ואחרים על Wix ובוני אתרים דומים. אלה ההבדלים העיקריים:
- וורדפרס ואלמנטור: תבנית פתוחה, ולכן מתקנים בקוד המקור או בתבנית בת
- Wix ובוני אתרים: תבנית סגורה, ומה שאי אפשר לשנות מתועד ומקבל חלופה
- אתר בקוד מותאם: התיקון נעשה בקוד, יחד עם המפתח שלכם או בלעדיו
- תוספי טפסים, יומנים וצ'אט: דוח מסודר לספק של התוסף
ל-Wix יש אשף נגישות מובנה, וזה בסיס טוב. מה שכן, מרכז העזרה של Wix כותב שהתוכן באחריות בעל האתר, שהאשף לא סורק את כל חלקי האתר, ושהחברה לא יכולה להבטיח שאתר יעמוד בחוקים המקומיים. כלומר, גם שם צריך בדיקה ידנית.
בוורדפרס, הבעיה הנפוצה היא תבנית או תוסף טפסים שלא נבנו עם נגישות בראש. עדכון של תוסף יכול לתקן דבר אחד ולשבור דבר אחר, ולכן כל תיקון מתועד, וכל עדכון גדול נבדק מחדש.
לשמור על העיצוב ועל המיתוג
החשש הכי נפוץ הוא שהנגשה תשנה את מראה האתר. בפועל, רוב התיקונים לא נראים לעין: תוויות בטופס, שמות לכפתורים, טקסט חלופי, מבנה כותרות וניווט במקלדת. הגולש הרגיל לא מרגיש בהם בכלל.
השינוי שכן רואים הוא בדרך כלל ניגודיות. התקן דורש ברמה AA יחס ניגודיות של לפחות 4.5:1 בטקסט רגיל ו-3:1 בטקסט גדול, וטקסט אפור בהיר על רקע לבן, שנראה אלגנטי במסך של המעצב, לרוב לא עומד בזה. הכהיה קלה של הגוון שומרת על השפה העיצובית ומשפרת קריאות לכולם.
גם גודל הטקסט עושה הבדל. טקסט גוף קטן מאוד, או שורות צפופות בלי ריווח, קשים לקריאה לכל מי שהראייה שלו כבר לא מה שהייתה, ומי שמגדיל את הדפדפן צריך שהעמוד יגדל יחד איתו ולא יישבר.
לכן ההנגשה לא מתחילה בשיחה עם מעצב, אלא ברשימת ממצאים. רק ממצא שבאמת דורש שינוי נראה, כמו גוון של טקסט, מגיע לשולחן של המעצב, וכל השאר מתוקן בקוד ובתוכן בלי שהגולשים ירגישו בשינוי.
לפרסם הצהרה שמתאימה לאתר תדמית
לפי תקנה 35ה, הצהרת הנגישות מוצבת במקום בולט באתר, וכוללת מידע על ההתאמות שבוצעו, את פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות איתו, ופרטים לדיווח על בעיה או לבקשת הנגשה. באתר תדמית, הקישור אליה נמצא בדרך כלל בפוטר של כל עמוד.
מה שמייחד הצהרה של אתר תדמית הוא הדרכים החלופיות. אם יומן התורים חיצוני ולא נגיש, כותבים איך קובעים תור בטלפון או בוואטסאפ. אם יש ברושור ישן שעוד לא הונגש, כותבים איך מקבלים את המידע בדרך אחרת. הצהרה שהועתקה מאתר אחר לא יודעת את כל זה.
באתר תדמית קטן ההצהרה יכולה להיות קצרה, אבל היא לא יכולה להיות כללית. כמה שורות על מה שנבדק ותוקן, שורה על מה שעוד פתוח, ופרטי קשר של אדם אמיתי עושים יותר מעמוד שלם של ניסוחים משפטיים.
לבדוק שוב אחרי כל עדכון באתר
אתר תדמית נראה יציב, אבל הוא משתנה כל הזמן. דף נחיתה חדש לקמפיין, עדכון של אלמנטור, תוסף טפסים חדש או באנר של אירוע יכולים לשבור תיקון שעבד. מה שקורה בפועל הוא שאף אחד לא שם לב, עד שמישהו לא מצליח לשלוח טופס.
הפתרון הוא להכניס שלוש בדיקות קצרות לבדיקות השבועיות באתר: שליחת טופס צור קשר במקלדת, טקסט חלופי לכל תמונה חדשה, ובדיקה שכפתורי יצירת הקשר עדיין עובדים. חמש דקות בשבוע שומרות על מה שלקח שבועות לתקן.
וכדאי לבדוק כל דף נחיתה לפני שהקמפיין עולה. דף נחיתה הוא לרוב התבנית הכי פחות בדוקה באתר, והוא גם העמוד שאליו משלמים כדי להביא גולשים.
אם האתר מנוהל על ידי ספק חיצוני, כדאי שהבדיקות האלה יהיו חלק מההסכם איתו. ספק שיודע מראש שכל שינוי ייבדק במקלדת ובקורא מסך עובד אחרת, וזה עוצר את רוב הנסיגות עוד לפני שהן עולות לאוויר.
שאלות ותשובות על הנגשת אתר תדמית
האם אתר שמציג רק מידע ופרטי קשר חייב בהנגשה
ככלל, אתר שנותן שירות לציבור או מידע על שירות צריך לעמוד בת"י 5568 ברמה AA לפי תקנה 35א, ואתר תדמית שמציג שירותים ופרטי קשר נכנס בדרך כלל לגדר הזו. יש פטורים לעסקים קטנים שתלויים בנתונים של העסק, ואותם בודקים מול עורך דין. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.
כמה זמן לוקח להנגיש אתר תדמית
אין משך קבוע. הזמן תלוי במספר התבניות הייחודיות באתר, כמו עמוד בית, עמוד שירות, מאמר וצור קשר, בכמות הטפסים והקבצים, ובפלטפורמה שעליה האתר בנוי. אתר עם עשרות עמודי שירות על תבנית אחת יכול להיות מהיר יותר להנגשה מאתר קטן עם הרבה רכיבים חיצוניים.
האם צריך לבנות את האתר מחדש כדי להנגיש אותו
ברוב המקרים לא. אתר קיים מנגישים בשכבות: קודם הטפסים, התפריט והתבניות, אחר כך התוכן ורכיבי הצד השלישי, ובסוף ההצהרה. בנייה מחדש שווה לשקול רק כשהאתר ממילא מיושן, ואז כותבים בחוזה שהאתר החדש ייבדק במקלדת ובקורא מסך לפני מסירה.
בונה האתר אמר שהאתר נגיש, איך בודקים את זה
מבקשים דוח שמראה מה נבדק, באילו עמודים ולפי איזה תקן, ובודקים בעצמכם: שולחים את טופס צור קשר במקלדת בלבד, מגדילים את העמוד ל-200% ומקשיבים לעמוד הבית בקורא מסך. האחריות על בעל העסק ולא על מי שבנה את האתר, ולכן כדאי לוודא ולא להסתמך על הבטחה בעל פה.
אתר תדמית נגיש מאבד פחות פניות
אחרי מעל 10 שנות ניסיון בעבודה על אתרים וחנויות, הדפוס חוזר כמעט בכל אתר תדמית: האתר נראה מצוין, והטופס, כפתור הוואטסאפ או התפריט עוצרים בדיוק את מי שמנסה לפנות. אלה לא תיקונים גדולים, אבל הם יושבים בדיוק בנקודה שבה האתר אמור להביא עבודה.
בסופו של דבר, הנגשת אתר תדמית היא לא פרויקט בנייה אלא סדרה של תיקונים ממוקדים: טופס, כפתורים, תפריט, תמונות, קבצים והצהרה. מי שמתחיל מהמקום שבו הפניות נכנסות מכסה את רוב הדרך מהר, בלי לגעת בעיצוב. אתר שכל אחד יכול לפנות דרכו הוא פשוט אתר שעושה את העבודה שלו.
אם אתם רוצים לדעת מה עוצר פניות באתר שלכם ומה לתקן קודם, אפשר להתחיל מהנגשת אתרים לאתרי תדמית, עם בדיקה של עמוד הבית, עמוד שירות וטופס צור קשר.