קטלוג של מאות מוצרים יוצא מהעיצוב מדויק ומוכן, ואז מגיע הרגע לשלוח אותו: המייל חוזר עם הודעת שגיאה, והקובץ בוואטסאפ נתקע באמצע ההורדה. התגובה הרגילה היא להעביר את הקובץ דרך כלי כיווץ אונליין ולקבל קובץ קטן עם תמונות מרוחות וטקסט שאי אפשר לסמן. מה שקובע בפועל הוא לא כמה מכווצים אלא מה מכווצים, כי קטלוג PDF למייל ולוואטסאפ הוא מהדורה נפרדת, עם רזולוציה, תמונות וקישורים שמותאמים למסך של טלפון. כשמבינים מה מנפח את הקובץ, אפשר לחתוך את רוב המשקל בלי לגעת במראה.
להבין למה קטלוג של מאות מוצרים יוצא כבד
את קובץ הקטלוג בונים בדרך כלל עם עין אחת על בית הדפוס. התמונות נכנסות ברזולוציה מלאה, הגופנים נכנסים בשלמותם, וכל רקע, צל ואייקון יוצאים באיכות הגבוהה ביותר שהתוכנה מאפשרת. זה נכון לדפוס, ומיותר לגמרי למסך.
הבעיה מתחילה כשמכפילים את זה במאות מוצרים. קוביית מוצר אחת לא שוקלת הרבה, אבל מאות קוביות כאלה, כל אחת עם תמונה עיקרית וגלריה, מגיעות למשקל שאף תיבת מייל לא שמחה לקבל. אלה הגורמים שמנפחים קטלוג כמעט בכל פעם:
- תמונות ברזולוציית דפוס, גם כשהן מוצגות בגודל של בול
- תמונות שלא עברו דילול צבע ויצאו באיכות מקסימלית
- גופנים שלמים במקום רק האותיות שבשימוש
- רקעים, צללים ומרקמים שחוזרים כתמונה נפרדת בכל עמוד
- לוגואים ואייקונים כקובצי תמונה ענקיים במקום גרפיקה וקטורית
- עמודים שיצאו כתמונה שלמה במקום כטקסט ותמונות
בגדול, כמעט אף אחד מהגורמים האלה לא נראה על המסך. זאת אומרת שרוב המשקל בקובץ הוא מידע שהלקוח לא יראה בטלפון אף פעם, וזה בדיוק המקום לחתוך ממנו.
לזהות מה תופס את המקום בקובץ
לפני שמכווצים משהו, שווה לדעת איפה המשקל יושב. קובץ שהתמונות מנפחות דורש טיפול אחר לגמרי מקובץ שהגופנים או הגרפיקה מנפחים, וכיווץ עיוור של הכל ביחד פוגע דווקא במה שלא היה צריך לגעת בו. כמה בדיקות קצרות נותנות תמונה ברורה תוך דקות:
- לשמור עמוד מוצרים בודד כקובץ נפרד ולראות כמה הוא שוקל
- לשמור עמוד טקסט בלי תמונות ולהשוות בין השניים
- לפתוח את מאפייני הקובץ ולבדוק אילו גופנים נמצאים בו
- לנסות לסמן טקסט בעמוד ולוודא שהוא באמת טקסט ולא תמונה
- לבדוק את הגודל בפיקסלים של תמונת מוצר אחת מתוך הקובץ
אם עמוד מוצרים בודד שוקל כמו מסמך שלם, הבעיה בתמונות. אם גם עמוד טקסט נקי כבד, מחפשים בגופנים ובגרפיקה, ואם אי אפשר לסמן את הטקסט בכלל, הקובץ יצא כתמונות וצריך לחזור לייצוא.
בקטלוגים שעברתי עליהם, הבדיקה הזאת מגלה כמעט תמיד את אותו דבר: תמונות מוצר שנכנסו בגודל המקורי שהגיע מהספק, פי כמה מהמשבצת שבה הן מוצגות. זה החיסכון הגדול והקל ביותר, ומשם מתחילים.
להוריד רזולוציה למה שהמסך באמת מציג
רזולוציית דפוס סטנדרטית היא 300 נקודות לאינץ', ולמסך מספיק הרבה פחות. מה שקורה בפועל הוא שתמונה ברזולוציית דפוס מחזיקה פי כמה פיקסלים ממה שמסך טלפון מסוגל להציג, גם כשהלקוח מגדיל אותה באצבעות.
ל-PDF שקוראים על מסך, 150 נקודות לאינץ' הן נקודת איזון טובה. ב-72 נקודות לאינץ' הקובץ אמנם קטן מאוד, אבל ברגע שהלקוח מגדיל מוצר כדי לקרוא פרט במפרט, התמונה מתפרקת לריבועים. כדי להוריד רזולוציה בלי להרוס, עובדים לפי כמה כללים:
- מחשבים לפי הגודל שבו התמונה מוצגת בעמוד, לא לפי הגודל המקורי שלה
- מקטינים רק תמונות שעוברות את היעד, ולא מגדילים תמונות קטנות
- שומרים את קובץ המקור ברזולוציה מלאה ומייצאים ממנו עותק
- בודקים בנפרד תמונות אווירה שתופסות עמוד שלם
- מקפידים על רקע לבן נקי בתמונות המוצר, כי רקע אחיד גם נדחס טוב יותר
תמונה שנכנסת לקובייה של כמה סנטימטרים לא צריכה את הגודל של צילום לשלט חוצות. מי שמכין את התמונות כבר באתר, שווה לבדוק איך לעבוד נכון עם תמונות מוצר, כי אותם עקרונות של גודל ורקע חלים גם על הקטלוג.
לכוון איכות JPEG ודילול צבע בלי לפגוע במראה
רזולוציה היא רק חצי מהסיפור. החצי השני הוא עד כמה כל תמונה דחוסה: איכות JPEG מקסימלית שומרת פרטים שהעין לא מבחינה בהם, ובקטלוג למסך איכות בסביבות 70-80 נראית כמעט זהה ושוקלת חלק קטן מהמקור.
דילול צבע הוא החיסכון השני, והוא פחות מוכר. העין רגישה הרבה יותר לבהירות מאשר לגוון, ולכן אפשר לשמור את מידע הצבע ברזולוציה נמוכה מזו של הבהירות בלי שרואים הבדל בצילום מוצר רגיל. במהדורת הדפוס משאירים את הצבע מלא, ובמהדורה לשליחה מפעילים את הדילול.
מה שכן, יש מקומות שבהם הדחיסה כן נראית: טקסט שצרוב בתוך תמונה, כמו תווית על אריזה, קווים דקים בצבע חזק, לוגואים עם קצוות חדים ושיפועי צבע עדינים ברקע. את אלה בודקים בהגדלה על המסך אחרי הייצוא, ואם משהו נראה מרוח, מעלים את האיכות רק לתמונות הבעייתיות ולא לכל הקובץ.
בכל מקרה, הסדר הנכון הוא קודם רזולוציה ואז דחיסה. תמונה שכבר הקטנתם לגודל הנכון צריכה הרבה פחות דחיסה כדי להגיע לאותו משקל, ולכן היא גם נשארת נקייה יותר בהגדלה.
לשמור על טקסט אמיתי ועל קישורים חיים
הטעות שהכי פוגעת בקטלוג היא להפוך את כל העמוד לתמונה. זה קורה כשמייצאים עמודים כקובצי JPG ומאחדים אותם ל-PDF, או כשמעבירים את הקובץ דרך כלי שמשטח הכל. הקובץ יוצא לפעמים אפילו כבד יותר, והטקסט מאבד את כל מה שהפך אותו לשימושי.
טקסט אמיתי ב-PDF שוקל כמעט כלום, נשאר חד בכל הגדלה ואפשר לחפש בו. לקוח שמחפש מק"ט מסוים מקליד אותו בחיפוש של הקורא ומגיע ישר לעמוד, במקום לגלול בין מאות מוצרים. זה מה שהולך לאיבוד כשהעמוד הופך לתמונה:
- חיפוש לפי שם מוצר או מק"ט
- העתקה של מק"ט להזמנה או לשיחה עם נציג
- קישורים לחיצים לדף המוצר באתר ולוואטסאפ
- תוכן עניינים לחיץ וסימניות לניווט בין מחלקות
- חדות של טקסט קטן במפרט כשמגדילים
- הקראה של הטקסט למי שנעזר בתוכנת הקראה
בפועל, הקטלוג הוא חלק מהמשפך של החנות ולא חוברת להצצה. כל קישור שנשבר בכיווץ הוא לקוח שהגיע עד המוצר, רצה לעבור לשלב הבא ונשאר בלי דרך להמשיך.
לצמצם גופנים וגרפיקה כבדה בלי לאבד חדות
גופן שנכנס לקובץ בשלמותו מביא איתו אלפי תווים שהקטלוג לא משתמש בהם, ולכל משקל, רגיל, מודגש ושחור, יש קובץ נפרד. הטמעה חלקית, רק של התווים שבשימוש, שומרת על המראה המדויק ומורידה את רוב המשקל הזה. זאת גם הזדמנות לעשות סדר, כי שני גופנים עם מספר משקלים מצומצם נראים מסודרים יותר מחמישה.
בגרפיקה הסיפור דומה. לוגו שנכנס כקובץ תמונה ענק, אייקונים שיצאו כתמונות במקום כגרפיקה וקטורית, ורקע מרקם שחוזר בכל עמוד כעותק נפרד, מכפילים את המשקל בלי שאף אחד מבחין בזה. גם צללים ושקיפויות מורכבים נוטים להפוך בייצוא לתמונות, וכל אחד מהם מוסיף עוד שכבה.
כאן נכנס העיצוב עצמו. קטלוג עם שפה גרפית נקייה, גריד קבוע ומעט אלמנטים חוזרים יוצא קל יותר מטבעו, ולא צריך להילחם בו בשלב הייצוא. את משקל הקובץ קובעים כבר בסקיצה הראשונה, לא בייצוא האחרון.
לפצל את הקטלוג לקובץ נפרד לכל מחלקה
גם אחרי כל הכיווצים, קטלוג של מאות מוצרים עם תוכן מלא נשאר קובץ גדול. במקרים רבים הלקוח לא צריך את כולו: קבלן שמחפש ציוד חשמל לא צריך את מחלקת הגינון, וחנות שמזמינה ממחלקה אחת רוצה לראות רק אותה.
פיצול לפי מחלקות נותן לכל לקוח קובץ קטן וממוקד, ולנציג המכירות אפשרות לשלוח בדיוק את מה שרלוונטי לשיחה. קובץ מחלקה טוב הוא ספר קטן בפני עצמו, ולכן הוא כולל:
- שער עם שם העסק ושם המחלקה
- פותח מחלקה עם תתי המחלקות שלה
- את כל המוצרים של המחלקה, באותו סדר כמו בקטלוג המלא
- עמוד יצירת קשר בסוף הקובץ
- קישורים פנימיים שמובילים לעמודים בתוך אותו קובץ
הנקודה הרגישה היא העדכון. קובצי המחלקות חייבים לצאת מאותו מקור כמו הקטלוג המלא, אחרת אחרי עונה אחת יש לכם שתי גרסאות סותרות של אותו מוצר.
בנוסף, השיוך למחלקות בקטלוג כדאי שיהיה זהה לשיוך באתר. לקוח שמעיין בקובץ של מחלקה ואחר כך נכנס לאתר מצפה למצוא את אותו מבנה, ולא לחפש מחדש איפה המוצר יושב.
לבנות מהדורה מקוצרת עם מוצרים נבחרים
לפעמים הקובץ צריך רק לפתוח שיחה. ליד חדש שעוד לא מכיר אתכם לא יעבור על מאות עמודים, אבל יעיין בקובץ קצר שמראה את רוחב המבחר ואת רמת ההצגה.
מהדורה מקוצרת היא אותו ספר בדיוק, עם שער, תוכן עניינים, פותחים ועמוד קשר, ורק עם קומץ מוצרים מכל מחלקה. היא לא נראית כמו טיוטה, אלא כמו קטלוג אמיתי שפשוט ממוקד. הבחירה של המוצרים היא רוב העבודה, ומה שעובד הכי טוב:
- שניים או שלושה מוצרים מכל מחלקה, ולא רק מהמחלקה המובילה
- מוצרים עם תוכן עשיר ותמונה חדה, שמציגים את הקטלוג במיטבו
- מוצרים מתתי מחלקות שונות, כדי להראות את הרוחב
- בלי שתי גרסאות של אותו מוצר באותה מהדורה
- מוצרים שמוכרים טוב, לא כאלה שתקועים במלאי
זה אותו היגיון שבעזרתו מחליטים אילו מוצרים להציג ראשונים בקטגוריה באתר: המקום הראשון שמור למה שמוכר ומייצג, לא למה שצריך לפנות מהמדף הדיגיטלי. בסוף המהדורה המקוצרת מוסיפים קישור לקטלוג המלא, כדי שמי שהתעניין ימשיך משם.
מהדורה מקוצרת שימושית גם מחוץ לשיחת המכירה: לתערוכה, לפגישה ראשונה, או כקובץ שמצרפים להצעת עבודה. בכל המקרים האלה היא מראה את רמת הקטלוג בלי להעמיס על מי שעוד לא החליט אם הוא בכלל צריך את כולו.
לשלוח קטלוג PDF למייל כקישור ולא כצרופה
צרופה כבדה היא הדרך הבטוחה להיעלם. רוב תיבות המייל לא מקבלות צרופה בגודל של קטלוג מלא, חלק מתוכנות המייל הופכות אותה לקישור כבר בזמן השליחה, ומסנני דואר זבל נוטים לחשוד בקובץ גדול שמגיע משולח לא מוכר.
קישור להורדה פותר את כל זה. המייל עצמו נשאר קל, הקובץ יושב באתר שלכם או באחסון קבוע, ואפשר לעדכן אותו בלי לשלוח הכל מחדש, כי הכתובת נשארת אותה כתובת. כדי שהקישור יעבוד לאורך זמן, מקפידים על כמה דברים:
- כתובת קבועה שלא פגה אחרי כמה ימים
- גישה פתוחה בלי התחברות או בקשת הרשאה
- שם קובץ ברור, גם בכתובת עצמה
- קישור שמוביל ישר לקובץ ולא לתיקייה שצריך לחפש בה
- תמונת השער בגוף המייל, כשהיא עצמה לחיצה
בוואטסאפ ההיגיון זהה. וואטסאפ אמנם מעביר קבצים גדולים, אבל הלקוח צריך להוריד את כל הקובץ לפני שהוא רואה עמוד אחד, ובחבילת גלישה איטית הוא דוחה את זה ל'אחר כך' שלא מגיע. קישור עם תצוגה מקדימה נפתח מיד, ומשאיר את ההורדה למי שבאמת רוצה אותה.
להכין תמונת שער שמזמינה לפתוח את הקובץ
קובץ PDF בצ'אט נראה כמו אייקון עם שם קובץ. הלקוח צריך להחליט אם להוריד אותו בלי לראות כלום, ולא מעט לקוחות פשוט דוחים את ההחלטה.
תמונת שער פותרת את זה. זה צילום של עמוד השער כתמונה רגילה, ששולחים לפני הקובץ או לצד הקישור, והוא נותן ללקוח לראות מה מחכה לו לפני שהוא לוחץ. כדאי להכין אותה בשתי גרסאות לפחות: אנכית לשליחה בצ'אט ולסטטוס, ורוחבית לתצוגה המקדימה של קישור ולגוף המייל.
תמונת השער היא בעצם הבאנר של הקטלוג. היא צריכה להראות את המותג ואת סוג המוצרים במבט אחד, גם כשהיא מופיעה בגודל של בול בתוך שיחה, ולכן כותרת גדולה ותמונת מוצר אחת חזקה עובדות טוב יותר משער עמוס.
בגוף המייל התמונה הזאת הופכת לכפתור: לוחצים עליה ומגיעים לקובץ. מתחתיה מספיקות שתיים או שלוש שורות שמסבירות מה יש בקטלוג ולמי הוא מיועד, וקישור טקסט רגיל לגיבוי, כי חלק מתוכנות המייל לא מציגות תמונות כברירת מחדל.
לחבר כל מוצר להזמנה בוואטסאפ עם מק"ט
לקוח שמעיין בקטלוג בטלפון ורוצה להזמין פותח וואטסאפ, כותב 'מה עם הכחול שבאמצע הקטלוג' ומחכה. בצד השני, נציג המכירות מנסה לנחש איזה מוצר, מאיזו מהדורה ובאיזה עמוד.
קישור 'להזמנה בוואטסאפ' ליד כל מוצר חוסך את כל הפלואו הזה. לחיצה פותחת שיחה עם העסק והודעה מוכנה שכוללת את שם המוצר ואת המק"ט, והלקוח רק צריך לשלוח. כדי שזה יעבוד כמו שצריך:
- ההודעה המוכנה כוללת שם מוצר ומק"ט, ולא רק ברכת שלום
- המספר רשום בפורמט בינלאומי, אחרת הקישור לא נפתח
- הקישור יושב צמוד למוצר, לא בתחתית העמוד
- הנוסח קצר וברור, בשתיים או שלוש מילים
- מישהו בצד השני עונה בזמן סביר
המק"ט בהודעה הוא מה שהופך פנייה עמומה להזמנה שאפשר לטפל בה מיד. על אותו עיקרון בנויות קריאות לפעולה באתר: פעולה אחת ברורה, בדיוק במקום שבו ההחלטה נופלת.
בנוסף, כדאי שהכפתור ייראה כמו כפתור ולא כמו עוד שורת טקסט במפרט. צבע אחיד, מיקום קבוע בכל קוביית מוצר ונוסח זהה לאורך כל הקטלוג מלמדים את הלקוח תוך שני עמודים איפה לחפש אותו.
להוסיף קוד QR שמוביל לדף המוצר
קישור לחיץ עובד מצוין בטלפון, אבל קוראים קטלוג גם על מסך מחשב, מציגים אותו בפגישה ומחלקים אותו מודפס. קוד QR ליד כל מוצר מעביר את הלקוח מהעמוד לדף המוצר באתר בסריקה אחת, עם התמונות, הסרטון והזמינות העדכנית.
כדי שהטלפון יסרוק את הקוד כבר בניסיון הראשון, הקוד צריך גודל מספיק, שוליים לבנים מסביב וניגוד חזק של כהה על בהיר. הוא צריך גם להוביל לכתובת הקבועה של דף המוצר, ולעבור סריקת בדיקה מכמה טלפונים לפני שהקובץ יוצא.
QR שמוביל לדף שגיאה גרוע יותר מאשר בלי QR בכלל, כי הוא שובר את האמון ברגע שבו הלקוח כבר החליט להתעניין. לכן בכל פעם שמוציאים מוצר מהאתר, בודקים אם הוא עדיין מופיע בקטלוג שבחוץ ומגדירים לו הפניה מסודרת.
לשקול קטלוג אונליין כשהקובץ עדיין כבד
יש קטלוגים שגם אחרי כל הצעדים האלה נשארים כבדים, בעיקר כשיש מאות מוצרים עם תוכן מלא. במקרה כזה שווה לשקול לא קובץ אלא אתר: אותו קטלוג בדיוק, כשכל עמוד בו הוא עמוד אינטרנט שנטען לבד.
היתרון הגדול הוא שהלקוח לא מוריד כלום. הוא פותח קישור, רואה את השער מיד ומדפדף עמוד אחרי עמוד, עם חיפוש לפי שם מוצר ומק"ט ותוכן עניינים לחיץ. הטקסט נשאר טקסט, ולכן גוגל יכול לקרוא אותו ואפשר לשלוח קישור לעמוד מסוים.
קטלוג אונליין מתאים במיוחד לעסק שהמבחר שלו מתחלף לאורך השנה, למשל עם הרבה מוצרים עונתיים. במקום לשלוח קובץ חדש בכל עונה, מעדכנים את הקטלוג באתר, והקישור שכבר נמצא אצל הלקוחות מציג את המהדורה העדכנית.
כמו כל עמוד באתר, גם כאן זמן טעינה מעל 5 שניות הוא בעיה. שווה למדוד את הקטלוג באותם כלים שבהם מנתחים ביצועים של עמוד באתר, ולהשאיר בתוכו כפתור להורדת ה-PDF למי שבכל זאת רוצה קובץ.
לבדוק את הקובץ בטלפון לפני כל שליחה
את הקטלוג בונים על מסך גדול, והלקוח פותח אותו בטלפון, לפעמים בחבילת גלישה ובאמצע יום עבודה. הבדיקה האחרונה צריכה לשחזר בדיוק את המצב הזה ולא את המצב הנוח במשרד. זה סדר הבדיקה לפני כל שליחה:
- לשלוח את הקובץ לעצמכם במייל ובוואטסאפ ולפתוח בטלפון על חבילת גלישה
- לוודא שהשער עולה מהר ושהגלילה לא נתקעת
- להגדיל מוצר אחד ולבדוק שהתמונה והמפרט חדים
- ללחוץ על קישור לאתר ועל קישור להזמנה בוואטסאפ
- לסרוק שני קודי QR מהמסך של מחשב אחר
- לפתוח את תוכן העניינים ולקפוץ למחלקה אחת
- לבדוק ששם הקובץ כולל את שם העסק, סוג הקטלוג והשנה
שם הקובץ נראה כמו פרט קטן, אבל הוא הדבר הראשון שהלקוח רואה בצ'אט ובתיקיית ההורדות. 'קטלוג_סופי_חדש2' לא משדר מקצועיות, ושם שמתאר את העסק, את המהדורה ואת השנה עוזר ללקוח למצוא את הקובץ שוב גם בעוד חודשיים.
שווה לבדוק גם בטלפון של מישהו אחר, עם מערכת הפעלה אחרת וקורא PDF אחר. קובץ שנפתח מצוין אצלכם יכול להיפתח אצל לקוח בלי תוכן העניינים או עם קישורים שלא מגיבים, ועדיף לגלות את זה לפני הלקוח.
שאלות נפוצות על קטלוג PDF למייל ולוואטסאפ
מה הגודל המומלץ לקטלוג PDF ששולחים במייל
אין מספר אחד שמתאים לכל תיבת מייל, אבל יש מבחן פשוט: הקובץ צריך להיפתח בטלפון תוך שניות ספורות, גם בחבילת גלישה. רוב תיבות המייל לא מקבלות צרופה של קטלוג מלא ברזולוציית דפוס. לכן כשהקובץ עדיין כבד אחרי הכיווץ, עדיף לשלוח קישור להורדה או לפצל אותו לקובץ נפרד לכל מחלקה.
האם כיווץ הקטלוג פוגע באיכות התמונות
כיווץ נכון כמעט לא נראה על המסך. רזולוציה של 150 נקודות לאינץ', איכות JPEG בינונית-גבוהה ודילול צבע שומרים על מראה זהה בצילומי מוצר רגילים. מה שכן נפגע הם טקסט שצרוב בתמונה, לוגואים וקווים דקים, ואת אלה בודקים בהגדלה אחרי הייצוא ומעלים להם את האיכות לפי הצורך.
אפשר לשלוח לבית הדפוס את אותו קובץ ששולחים ללקוחות
לא. בית הדפוס צריך קובץ ברזולוציה של 300 נקודות לאינץ', בלי דילול צבע ובהגדרות הצבע שהוא מבקש. הקובץ ללקוחות הוא מהדורה נפרדת שיוצאת מאותו מקור. הכי נוח לייצא את שתיהן באותו סבב, כך שהתוכן בשתי המהדורות זהה ורק ההגדרות שונות.
מה עדיף, קטלוג PDF או קטלוג אונליין
זאת לא בחירה של אחד מהשניים. קובץ PDF נוח לשליחה, לשמירה ולהדפסה, וקטלוג אונליין נפתח מיד בלי הורדה ומאפשר חיפוש וקישור לעמוד מסוים. עסק עם קטלוג גדול מרוויח מהשניים: קטלוג אונליין כנקודת הכניסה, ובתוכו כפתור להורדת מהדורת PDF קלה למי שרוצה אותה אצלו.
הקטלוג הטוב ביותר הוא זה שנפתח בטלפון
כל מה שמופיע כאן מתנקז לשאלה אחת: מה הלקוח רואה בשניות הראשונות אחרי שקיבל את הקובץ. רזולוציה, דחיסה, פיצול, קישור במקום צרופה, וואטסאפ ו-QR הם לא תיקונים טכניים אלא החלטות על החוויה הזאת.
אחרי מעל 10 שנות ניסיון ו-60+ חנויות, אני רואה את אותו דפוס שוב ושוב: הקובץ שנראה הכי מרשים על מסך המעצב הוא לא תמיד הקובץ שמביא הכי הרבה הזמנות. קובץ שנפתח מהר, עם מק"ט שאפשר להעתיק וכפתור שמוביל לשיחה, עובד טוב יותר.
בסופו של דבר, קטלוג הוא כלי מכירה ולא קובץ ארכיון. מהדורת הדפוס והמהדורה לשליחה יוצאות מאותו מקור ונראות אותו דבר, ורק ההגדרות של כל אחת מותאמות לדרך שבה קוראים אותה. כשהקובץ נפתח בלי מאמץ, הלקוח מתחיל לעיין, ומשם הקטלוג כבר עושה את העבודה שלו.
רוצים קטלוג שיוצא מראש בכל המהדורות, לדפוס, למייל ולוואטסאפ, זה חלק מעיצוב קטלוג מוצרים.
