הנגשת אתר קונימבו: מה בעל החנות מתקן ומה שייך לפלטפורמה
ארגז כלים מעץ פתוח על שולחן עבודה, מגש עליון מסודר במברגים קטנים, ותא תחתון סגור במנעול פליז קטן

הנגשת אתר קונימבו: מה בעל החנות מתקן ומה שייך לפלטפורמה

בעלי חנויות קונימבו שמתחילים לטפל בנגישות עושים בדרך כלל אחד משני דברים: מתקינים רכיב נגישות, או מחכים שקונימבו תטפל בזה בשבילם. שתי התגובות מובנות, ושתיהן משאירות את רוב העבודה בחוץ. הנגשת אתר קונימבו מתחילה בהבנה של מה סגור במערכת ומה פתוח לכם, כי חלק גדול מהממצאים יושב בתוכן ובהגדרות שבעל החנות שולט בהם, וחלק אחר שייך לפלטפורמה ועובר אליה בדוח מסודר.

להבין מה סגור בקונימבו ומה פתוח לכם

קונימבו היא פלטפורמה סגורה. אין לבעל החנות גישה לקוד של התבנית, אין תבנית בת כמו בוורדפרס, ואין תוסף שמתקינים ומקבל שליטה על כל הדף. מה שיש הוא שורה של מקומות מוגדרים בממשק, שבהם אפשר לשנות תוכן, הגדרות וקוד ממוקד.

יש כאן גם הבדל שכדאי להכיר בין המחשב לנייד. בדסקטופ, לכל חנות קונימבו עיצוב משלה, ושתי חנויות יכולות להיראות שונה לגמרי. גרסת המובייל, לפי מרכז התמיכה של קונימבו, בנויה באופן זהה בכל החנויות. זה אומר שאותה בעיה יכולה להיות שלכם בדסקטופ ושל הפלטפורמה בנייד.

עבדתי בתוך קונימבו, ומה שלמדתי שם הוא שהשאלה החשובה בכל ממצא היא לא "איך מתקנים" אלא "של מי זה". ממצא בתיאור מוצר מתקנים לבד באותו יום. ממצא בעגלה עובר לקונימבו. ממצא בשדות התשלום, כשהם מגיעים מספק סליקה, עובר אליו. מי שמערבב בין השכבות מבזבז שבועות על דברים שהוא לא יכול לשנות.

גם קונימבו עצמה כותבת במרכז התמיכה שלה שחוק הנגישות לאתר חל על בעל העסק, שהתקן הרלוונטי הוא 5568, ושהנגשת אתר אינה תהליך חד פעמי. זאת אומרת שהאחריות נשארת אצלכם, גם כשחלק מהתיקונים בידי הפלטפורמה. המאמר אינו ייעוץ משפטי, והוא עוסק בצד המעשי של העבודה.

לחלק כל ממצא לשלוש שכבות

לפני שמתקנים משהו, ממיינים. כל ממצא מבדיקת נגישות נכנס לאחת משלוש שכבות, וכל שכבה מקבלת טיפול אחר, בזמן אחר ומול גורם אחר. בלי המיון הזה, רשימת הממצאים נראית כמו הר שאי אפשר לטפס עליו.

שלוש השכבות בחנות קונימבו:

  • תוכן: תיאורי מוצר, ALTים, כותרות, טבלאות ודפי תוכן
  • הגדרות בממשק: סליידר, מודולים, פוטר ודפים נוספים
  • פלטפורמה וצד שלישי: גרסת המובייל, העגלה, תבנית הבסיס, הסליקה וווידג'טים חיצוניים

שתי השכבות הראשונות בשליטה שלכם. השלישית מקבלת דוח, תיעוד בהצהרת הנגישות ודרך חלופית לקבל את השירות. המיון הזה הוא גם מה שהופך רשימה של מאות ממצאים לתוכנית עבודה עם סדר עדיפויות.

יש גם שכבת ביניים. דרך Hybrid אפשר להזריק קוד ממוקד לכל החנות, וזה כלי שימושי לתיקונים קטנים בתבנית שאין להם שדה בממשק. מי שלא בטוח לאיזו שכבה ממצא שייך, כאן היכרות עם המערכת חוסכת הכי הרבה זמן, וזה חלק ממה שמומחה קונימבו עושה ביומיום.

לסדר את תיאור המוצר עם כותרות וטבלאות

תיאור המוצר הוא השכבה שבה יש לכם הכי הרבה שליטה, והוא גם המקום שבו רוב הבעיות נוצרות. תיאור שהודבק מוורד או מאתר של יצרן מגיע עם כותרות שנבחרו לפי גודל, עם טקסט מודגש במקום כותרת, ולפעמים עם כותרת ראשית נוספת שמתחרה בשם המוצר.

בקונימבו התיאור נערך בעורך של כרטיס המוצר, ואפשר לפתוח בו את חלון קוד המקור ולכתוב HTML ישירות. כאן צריך להכיר מגבלה אחת: העורך מוחק חלק מהקוד אחרי הדבקה, כולל svg ופריסות grid ו-flex. מה שנשאר בטוח הוא HTML פשוט עם inline styles, וזה בדיוק מה שקורא מסך מבין הכי טוב.

מה תיאור מוצר נגיש צריך בקונימבו:

  • כותרות h2 ו-h3 בסדר רציף, בלי h1 נוסף
  • רשימות אמיתיות לתכונות ולתכולת האריזה
  • טבלת מפרט עם תאי כותרת, ולא שורות של טקסט מודגש
  • טקסט קישור שאומר לאן הוא מוביל
  • טקסט אמיתי במקום תמונה של טקסט

כשהמבנה הזה קבוע בכל התיאורים, תיקון אחד בתהליך הכתיבה מתקן את כל הקטלוג. בחנות עם 2,000 מק"טים זה ההבדל בין פרויקט של חודשים לבין עדכון מסודר בקובץ ייבוא.

שימו לב גם לקישורים מתוך התיאור. קישור שאומר רק "כאן" או "להורדה" לא אומר לקורא מסך לאן הקישור מוביל, כי הוא יכול להקריא רשימה של כל הקישורים בדף בלי ההקשר שסביבם. קישור טוב אומר את היעד, למשל "הוראות הפעלה בעברית, קובץ PDF".

לבדוק את דף המוצר מעבר לתיאור

בדף מוצר בקונימבו יש רכיבים שלא נכתבים בתיאור: בחירת שדרוג, צבע או מידה, המפרט המובנה וכפתור ההוספה לסל. את אלה התבנית מייצרת, ולכן בודקים איך הם מתנהגים בפועל, ולא רק מה כתוב בהם.

המפרט המובנה של קונימבו מוצג כטבלה, וזה בסיס טוב. מה שבודקים הוא אם קורא מסך מקריא את שם המאפיין יחד עם הערך שלו, או רק רצף של מילים בלי הקשר. אותו דבר בבחירת וריאציה: ריבועי צבע שנראים מצוין בעין יכולים להישמע כמו כפתורים בלי שם.

הבדיקות שכדאי להריץ בכל סוג של דף מוצר:

  • שאפשר לבחור צבע, מידה או שדרוג במקלדת
  • שקורא המסך מודיע מה נבחר
  • שהמפרט נקרא כשם מאפיין וערך
  • שכפתור ההוספה לסל מודיע שהמוצר נוסף
  • שהודעת שגיאה, כמו מידה שלא נבחרה, נשמעת ולא רק נצבעת באדום

מה שנכשל כאן הוא בדרך כלל עניין של תבנית, ולכן הוא עובר לקוד הממוקד או לדוח לפלטפורמה. מה שעובד כמו שצריך נכנס להצהרת הנגישות כחלק מההתאמות שקיימות בחנות.

בקוביית המוצר בדפי הקטגוריה כדאי לבדוק גם ניגודיות. מחיר מבצע בצבע בהיר או כפתור הוספה לסל בגוון חלש נראים אלגנטיים, אבל ברמה AA נדרש יחס ניגודיות של 4.5:1 לטקסט רגיל, ומי שרואה פחות טוב פשוט לא קורא אותם.

למלא ALTים בגלריה, בסליידר ובמודולים

לכל תמונת מוצר בקונימבו יש שדה ALT משלה, במסך עריכת המפרט, התמונות והמסמכים של המוצר. אפשר למלא אותו ידנית, תמונה אחר תמונה, או בקובץ ייבוא כשמדובר בקטלוג גדול. מה שחשוב הוא שכל תמונה תתואר לפי מה שהיא מראה, ולא שם המוצר שמועתק לכולן.

שני מקומות נוספים מתפספסים כמעט תמיד. בסליידר של דף הבית, לכל שקופית יש שדה ALT בלשונית התוכן, ויש בה גם תמונה נפרדת לדסקטופ ולמובייל. במערכת המודולים, ה-ALT של שכבת תמונה מוגדר בנפרד לדסקטופ ולמובייל, ומה שמולא באחת לא עובר לשנייה לבד.

התוצאה המוכרת היא באנר שמתואר היטב במחשב וריק לגמרי בטלפון, בדיוק במכשיר שרוב הקונים משתמשים בו. לכן בדיקת ALT בקונימבו נעשית תמיד פעמיים, פעם בכל גרסה, ולא רק בגרסה שהמעצב עבד עליה.

לעצור את הקרוסלה ולבדוק את ה-H1 בדף הבית

הסליידר בדף הבית הוא רכיב שקונימבו נותנת עליו הרבה שליטה בממשק. בלשונית הגדרות הקרוסלה אפשר לכבות סיבוב אוטומטי, לקבוע השהיה ולהגדיר עצירה במעבר עכבר. מבחינת נגישות, תוכן שזז לבד צריך דרך לעצור אותו, וההמלצה הפשוטה היא לכבות את הסיבוב האוטומטי.

עצירה במעבר עכבר עוזרת רק למי שמשתמש בעכבר. מי שגולש במקלדת, או מי שקורא לאט עם הגדלה, רואה את השקופית מתחלפת באמצע המשפט. אם הצוות השיווקי מתעקש על סיבוב, צריך לפחות כפתור עצירה גלוי, וזה כבר תיקון שלא יושב בהגדרות.

נקודה שנייה בסליידר: הטקסט הראשון בשקופית הוא כותרת H1 כברירת מחדל. אם בדף הבית כבר יש H1, מקבלים שתי כותרות ראשיות, וקורא המסך לא יודע מה הנושא של הדף. בלשונית התוכן אפשר לבחור תגית HTML לכל טקסט, ושם מתקנים את זה בדקה.

לבדוק את ההדר, הדרופ והפוטר במקלדת

ההדר והפוטר מופיעים בכל דף בחנות, ולכן בעיה אחת בהם היא בעיה באלפי דפים. הבדיקה הבסיסית לא דורשת כלים: מניחים את העכבר בצד ועוברים על האתר רק עם המקשים Tab, Enter ו-Esc.

מה בודקים בהדר ובפוטר:

  • שהתפריט והדרופ נפתחים במקלדת ולא רק במעבר עכבר
  • שרואים בכל רגע איפה הפוקוס נמצא
  • שלאייקונים של חיפוש, עגלה והמבורגר יש שם שקורא מסך מקריא
  • שלאייקוני הרשתות החברתיות בפוטר יש שם ולא רק צורה
  • שלשדות הניוזלטר יש תווית ולא רק טקסט מקום

חלק מהממצאים כאן מתקנים בהגדרות. בהייבריד פוטר של קונימבו יש לשוניות נפרדות לניוזלטר, למפת האתר, לרשתות החברתיות ולצור קשר, ושם גם מוסיפים את הקישור להצהרת הנגישות. מה שאין לו שדה בממשק עובר לשכבה הבאה.

כדאי לבדוק גם את מסך בחירת הגרסה, מובייל או דסקטופ, שמופיע בחלק מהחנויות לפני שהאתר נטען. קונימבו ממליצה לא להסיר אותו, ולכן הוא שער הכניסה לכל החנות. אם אי אפשר לבחור בו גרסה במקלדת, אף דף אחר כבר לא משנה.

להשתמש ב-Hybrid לתיקון ממוקד ולא לכיסוי

Hybrid הוא המקום שבו קונימבו מאפשרת להזריק קוד לכל החנות: עריכת קוד, קובץ חדש ושדה body_html. כל קובץ אפשר להפעיל ולכבות דרך הסימון "פעיל בחנות", וזה גם מתג הכיבוי אם משהו נשבר. זו הדרך לטפל בבעיה בתבנית שאין לה שדה בממשק, כמו שם חסר לכפתור אייקון.

אבל כאן צריך משמעת. קוד שמוזרק דרך Hybrid לא משנה את התבנית עצמה, הוא מתקן אותה אחרי שהיא נטענה. לכן כל תיקון כזה צריך להיות ממוקד בבעיה אחת שנמצאה ואומתה, לרוץ רק על הרכיב הנכון, ולהיבדק שוב אחרי כל עדכון של קונימבו.

קובץ אחד גדול שמנסה "להנגיש הכל" הוא בדיוק הדבר שלא עובד. הוא קשה לבדיקה, קשה לכיבוי חלקי, ושובר דברים בשקט כשהפלטפורמה משנה משהו בתבנית. כמה קבצים קטנים עם שם ברור, אחד לכל בעיה, מאפשרים לדעת בדיוק מה רץ ולמה.

יש גם כלים מקומיים יותר. בלשונית הקוד של כרטיס מוצר אפשר להוסיף קוד שחל רק על אותו מוצר, ובהגדרות של קטגוריה אפשר להוסיף css class שחל על דף הקטגוריה ועל דפי המוצר שלה. הם שימושיים לחריג, לא לתיקון רוחבי.

לא לסמוך על רכיב נגישות כפתרון

קונימבו ממליצה על רכיב נגישות של חברה שותפה, ובמרכז התמיכה שלה הוא מתואר כ"רכיב נגישות AI חלקי בלבד". באותו מרכז תמיכה כתוב גם שדף הצהרת נגישות אינו תחליף לפתרון הנגשת האתר. כלומר, הפלטפורמה עצמה אומרת שהרכיב לא סוגר את הנושא.

רכיב נגישות נותן לגולש כלי תצוגה: הגדלת טקסט, שינוי ניגודיות, הדגשת קישורים. זה שימושי, אבל הוא לא מוסיף ALT לתמונה, לא מסדר כותרות בתיאור ולא פותח דרופ במקלדת. בנוסף, קונימבו כותבת שהיא לא אחראית לתמיכה בתוסף נגישות חיצוני, ולכן אם הוא מתנגש במשהו בחנות, הטיפול עליכם ועל הספק שלו.

הגישה הנכונה היא גם וגם, כל אחד בתפקיד שלו. רכיב כזה יכול להישאר ככלי נוח לגולש, והתיקונים האמיתיים נעשים בתוכן, בהגדרות ובקוד הממוקד. מי שרוצה להבין מה תוסף נגישות לאתר עושה ומה לא, ימצא שם את ההשוואה המלאה.

לזהות מה שייך לקונימבו

חלק מהממצאים פשוט לא בשליטה של בעל החנות, וטוב לזהות אותם מוקדם. העגלה, למשל, יושבת על תת-דומיין של secure.konimbo, בנויה כמו ממשק הניהול של קונימבו ורק מעוצבת כמו האתר. החנות לא שולטת בה, וכל ממצא בה עובר לקונימבו.

מה בדרך כלל שייך לפלטפורמה בחנות קונימבו:

  • העגלה, על הדומיין של קונימבו
  • גרסת המובייל, שבנויה באופן זהה בכל החנויות
  • קובץ העיצוב הראשי ותבנית הבסיס
  • המבנה של התפריט, של המודולים ושל מסך בחירת הגרסה
  • שדות התשלום, כשהם מגיעים מספק סליקה חיצוני

גרסת המובייל ראויה לתשומת לב מיוחדת. לפי מרכז התמיכה של קונימבו היא זהה בכל החנויות, וזה אומר שבעיה שם היא כנראה בעיה בכל חנויות קונימבו, ותיקון אחד אצל הפלטפורמה יעזור לכולן. בדיוק בגלל זה חשוב לדווח עליה בצורה מסודרת ולא רק להתלונן בצ'אט התמיכה.

מי שכבר עבד על דף מוצר במובייל בקונימבו מכיר את המצב: חלק מהדברים משנים בממשק, וחלק נקבעים בתבנית המשותפת. הנגישות עובדת בדיוק באותו היגיון, ולכן המיפוי הזה חוסך ויכוחים מיותרים בהמשך.

לכתוב דוח מתועד לפלטפורמה

ממצא ששייך לפלטפורמה לא נגמר במשפט "זה לא אצלנו". הוא עובר לקונימבו בדוח, דרך בעל החנות, והדוח הזה צריך להיות כזה שמפתח יכול לפעול לפיו בלי לחזור עם שאלות.

מה נכנס בכל שורה בדוח:

  • הדף והכתובת שבה הבעיה מופיעה
  • מה קורה בפועל, במקלדת או בקורא מסך
  • הקריטריון ב-WCAG שהבעיה נוגעת בו
  • צילום מסך או הקלטה קצרה
  • מה הייתה ההתנהגות הנכונה

דוח כזה לא מבטיח שהתיקון יגיע מחר, ואף אחד לא יכול להבטיח את זה בשם הפלטפורמה. מה שהוא כן עושה זה להראות שהבעיה זוהתה, תועדה והועברה למי שיכול לתקן אותה, עם תאריך.

ומה עושים בינתיים? לפעמים קוד ממוקד ב-Hybrid יכול לגשר על הפער באזורים שבהם הוא נטען. ולפעמים הפתרון הוא דרך חלופית לקבל את השירות, כמו הזמנה בטלפון או בוואטסאפ, שמופיעה בהצהרת הנגישות.

כשהפלטפורמה לא מאפשרת דרישה מסוימת מסיבות טכנולוגיות, מורשה לנגישות השירות רשאי לתת פטור לאותה דרישה, על סמך חוות דעת מקצועית, לעד שלוש שנים עם חידוש אחד. את זה בודקים מול מורשה או עורך דין, ולא מניחים מראש שהפטור קיים.

לבנות הצהרת נגישות שמספרת את האמת

בקונימבו יוצרים את הצהרת הנגישות כדף רגיל, דרך דפים ודפים נוספים, ומוסיפים אליה קישור בפוטר דרך הגדרות האלמנטים בחנות. יש גם תבנית הצהרה לדוגמה, אבל תבנית היא נקודת התחלה ולא הצהרה.

לפי תקנה 35ה, ההצהרה צריכה לפרט את התאמות הנגישות שבוצעו, את פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות איתו, ופרטים לדיווח על בעיה או לבקשת הנגשה. בחנות קונימבו מקובל להוסיף גם את מה שעדיין לא הונגש, למשל ממצא בעגלה שדווח לפלטפורמה, ואת הדרך החלופית לקבל את השירות בינתיים.

הצהרה שכתובה ככה היא לא הודאה בכישלון. היא מראה שמישהו בדק, יודע מה המצב ונתן לגולש דרך לקבל שירות. מי שכותב הצהרת נגישות לאתר בפעם הראשונה ימצא שם את כל החלקים, והחלוקה לשכבות מכאן מתלבשת עליהם בדיוק.

ועוד שני דברים קטנים שעושים הבדל. דף ההצהרה עצמו נכתב באותו עורך של קונימבו, ולכן גם הוא צריך כותרות אמיתיות ו-HTML פשוט. ותאריך העדכון בראש ההצהרה מתעדכן בכל פעם שמשהו משתנה, כדי שגולש ידע שהמידע עדיין נכון.

לבדוק שוב אחרי כל שינוי בחנות

חנות קונימבו משתנה כל הזמן, גם כשאתם לא נוגעים בה. מוצרים חדשים עולים, באנרים מתחלפים, ולפעמים הפלטפורמה עצמה מתעדכנת. כל אחד מאלה יכול להחזיר בעיה שכבר תוקנה, בלי שאף אחד ישים לב.

מתי חוזרים לבדוק:

  • אחרי שינוי בהדר, וגם אחרי ניקוי מטמון
  • אחרי החלפת באנרים או מודולים, בדסקטופ ובמובייל
  • אחרי העלאת קובץ מוצרים גדול
  • אחרי עדכון של קונימבו בתבנית או בעגלה
  • פעם בחודש, על אותם דפים מייצגים

אחרי שינוי בהדר, קונימבו ממליצה לנקות את המטמון של החנות פעמיים, בהגדרות הכלליות. בלי זה אפשר לבדוק גרסה ישנה ולחשוב שהתיקון לא עבד, או להפך, לחשוב שהוא עבד כשהוא בכלל לא עלה.

במודולים יש עוד מלכודת: שמירת טיוטה לא מוצגת באתר, ורק שמירה עם פרסום מעלה את השינוי. מי שבודק אחרי שמירת טיוטה רואה את הגרסה הקודמת. ותמיד בודקים את גרסת המובייל בנפרד, כי שם ההגדרות לא תמיד זהות לדסקטופ.

הבדיקה החוזרת לא צריכה לכסות את כל החנות. מספיק סט קבוע של דפים מייצגים: דף הבית, קטגוריה ראשית, דף מוצר עם וריאציות, דף תוכן והצהרת הנגישות, בדסקטופ ובנייד. כשהסט קבוע, קל לראות מה השתנה מהפעם הקודמת.

זו אותה שיטה שעובדת בבדיקה של מבצע או של עדכון מחירים: אותם דפים, אותו סדר, ורישום של מה נמצא ומתי. כך אפשר להראות התקדמות לאורך זמן, ולא רק תמונת מצב של יום אחד.

שאלות ותשובות על הנגשת אתר קונימבו

האם קונימבו אחראית לנגישות של החנות

לא במלואה. קונימבו כותבת במרכז התמיכה שלה שחוק הנגישות לאתר חל על בעל העסק. בפועל האחריות מתחלקת לפי שכבות: תוכן והגדרות בממשק בשליטת בעל החנות, ורכיבים כמו העגלה וגרסת המובייל בשליטת הפלטפורמה. את מה ששייך לפלטפורמה מדווחים לקונימבו בדוח מסודר, ומתעדים בהצהרת הנגישות.

האם רכיב הנגישות שקונימבו ממליצה עליו מספיק

לא לבד. מרכז התמיכה של קונימבו מתאר אותו כרכיב חלקי, וכותב שגם דף הצהרת נגישות אינו תחליף להנגשת האתר. רכיב כזה נותן לגולש כלי תצוגה, אבל לא מוסיף ALT, לא מסדר כותרות ולא פותח תפריט במקלדת. אפשר להשאיר אותו ככלי לגולש, ולתקן את הבסיס בתוכן ובהגדרות.

מה עושים כשקונימבו לא מאפשרת לתקן משהו

מתעדים את הממצא בדוח לקונימבו, עם הדף, מה קורה בפועל וצילום מסך. במקביל כותבים בהצהרת הנגישות מה עדיין לא נגיש ומה הדרך החלופית לקבל את השירות, למשל הזמנה בטלפון. כשהמגבלה טכנולוגית, מורשה לנגישות השירות רשאי לתת פטור לדרישה מסוימת, ואת זה בודקים מולו או מול עורך דין.

כמה זמן לוקח להנגיש חנות קונימבו

אין משך קבוע. הזמן תלוי בכמות סוגי הדפים, בכמות התוכן ובמה ששייך לפלטפורמה. מוצרים רבים חולקים את אותה תבנית, ולכן תיקון אחד בתהליך הכתיבה או בהגדרה משפיע על כולם. החלק שתלוי בקונימבו מתקדם לפי סדר העדיפויות שלה, ולכן הוא נכנס להצהרה עם דרך חלופית.

חנות קונימבו נגישה נבנית בשכבה הנכונה

הנגשה בקונימבו היא לא שאלה של כלי אחד. היא סדר: קודם התוכן, אחר כך ההגדרות בממשק, אחר כך קוד ממוקד במקומות שאין להם שדה, ובסוף דוח מסודר לפלטפורמה על מה שרק היא יכולה לשנות. מי שמכיר את המערכת מבפנים יודע איפה כל ממצא יושב, ולא מבזבז זמן על שכבה לא נכונה.

זה אותו עיקרון שמופיע בקידום אתרי קונימבו: קודם מבינים מה המערכת קובעת, ורק אחר כך עובדים. אחרי מעל 10 שנות ניסיון ועבודה על מעל 60 חנויות, הסדר הזה חוזר על עצמו בכל פרויקט, בקידום ובנגישות כאחד.

בסופו של דבר, הנגשת אתר קונימבו היא חלוקת עבודה ברורה בין בעל החנות לבין הפלטפורמה. את התוכן וההגדרות מתקנים עכשיו, את מה ששייך לקונימבו מתעדים ומעבירים, ובהצהרה כותבים את האמת על שניהם. חנות שעובדת ככה יודעת בכל רגע מה תוקן, מה פתוח ומי אחראי.

רוצים לדעת איזה חלק מהממצאים בחנות שלכם בשליטה שלכם ואיזה שייך לקונימבו: הנגשת אתר קונימבו.

קטגוריות רלוונטיות:

נכתב ע״י

טל שילון

עוד מאמרים בנושא

הנגשת אתרים | הצהרת נגישות | חנות אונליין | נגישות | קונימבו

ארגז כלים מעץ פתוח על שולחן עבודה, מגש עליון מסודר במברגים קטנים, ותא תחתון סגור במנעול פליז קטן

אקומרס | חוויית משתמש | חיפוש פנימי | יחס המרה | ניהול קטלוג

פעמון פליז לדלפק לצד קובייה קטנה מעץ שחוק, כיפת הפעמון תופסת נקודת אור אחת
טעינת פוסטים נוספים
0 0 הצבעות
דירוג המאמר
הרשמה לעדכונים
שלחו לי עדכון על
guest
0 תגובות
הישנות ביותר
החדשות ביותר המדורגות ביותר

נשארים מעודכנים בכל מה שחדש בדיגיטל

מעל 300 אנשי שיווק ובעלי עסקים נשארים מעודכנים בכל מה שחדש בשיווק דיגיטלי מאז 2016

המייל משמש רק לניוזלטר שלי, ואפשר להסיר אותו בכל רגע.
מה נשמר ואיך מעיינים או מוחקים: מדיניות הפרטיות

0
אשמח לשמוע מה אתם חושבים, כתבו תגובה.x