תוסף נגישות לאתר: מה הוא באמת עושה ומה נשאר לתקן בקוד?
דגם עץ של גרם מדרגות מכוסה חלקית ביריעת אקריליק שקופה ומעומעמת, ופינה אחת מורמת וחושפת את המדרגות

תוסף נגישות לאתר: מה הוא באמת עושה ומה נשאר לתקן בקוד?

כמעט בכל אתר עסקי בישראל יש היום אייקון קטן בפינה, ולחיצה עליו פותחת תפריט של הגדלת טקסט, ניגודיות ועצירת אנימציות. הרבה בעלי עסקים התקינו תוסף נגישות לאתר כי מישהו אמר להם שזה מה שהחוק דורש, וסגרו את הנושא. מה שקובע בפועל הוא לא אם יש כפתור, אלא אם האתר עצמו עובד במקלדת, בקורא מסך ובהגדלה, ואת זה תוסף לא יכול לתקן לבד. המאמר אינו ייעוץ משפטי, הוא הסבר מעשי של מה כל כלי עושה.

להבין מה תוסף נגישות לאתר עושה טכנית

תוסף נגישות הוא סקריפט שנטען בכל עמוד באתר, מעל הקוד הקיים. בוורדפרס הוא מגיע בדרך כלל כפלאגין נגישות, ובפלטפורמות אחרות כשורת קוד שמדביקים באתר. הוא מוסיף כפתור, ולחיצה עליו פותחת תפריט של התאמות שהגולש בוחר בעצמו. ההתאמות משנות את התצוגה בדפדפן של אותו גולש, ולא נוגעות בקבצים של התבנית או בתוכן שאתם מעלים.

יש תוספים שהולכים צעד נוסף ומנסים לתקן בעיות בעצמם: להוסיף טקסט חלופי לתמונות, לתת שמות לכפתורים או לשנות את סדר הניווט. גם התיקונים האלה קורים בדפדפן, בזמן שהעמוד נטען, והם מבוססים על ניחוש של מה שהרכיב אמור לעשות.

זאת אומרת שיש שני סוגים של תוספים, וכדאי לדעת באיזה מהם מדובר: תוסף שמציע תפריט תצוגה בלבד, ותוסף שמבטיח לתקן את האתר אוטומטית. ההבדל ביניהם גדול הרבה יותר ממה שנראה בדף המכירה.

הדרך לדעת איזה סוג מותקן אצלכם היא לקרוא את דף המוצר של הספק ואת תנאי השימוש. מילים כמו תיקון אוטומטי, סריקה רציפה או התאמה לתקן בלחיצה מסמנות תוסף מהסוג השני, ושם כדאי לבדוק בזהירות מה בדיוק הוא משנה באתר שלכם.

לזהות מה התוסף נותן לגולש בפועל

תפריט ההתאמות עצמו יכול להיות שימושי, בעיקר לגולשים שלא מכירים את הכלים שכבר יש להם במחשב ובטלפון. אלה ההתאמות שתוסף טוב נותן, והן עובדות כמו שצריך ברוב המקרים:

  • הגדלה והקטנה של גודל הטקסט
  • מצבי ניגודיות כהה ובהיר
  • הדגשה של קישורים וכותרות
  • עצירה של אנימציות ושל קרוסלה שזזה לבד
  • גופן קריא יותר וריווח שורות גדול יותר
  • סמן עכבר גדול ובולט

מי שנהנה מזה בעיקר הם גולשים עם ראייה חלשה, גולשים מבוגרים, ומי שגולש בטלפון באור שמש חזק. זו תועלת אמיתית, ואין סיבה לזלזל בה, כל עוד זוכרים שהיא עוסקת בתצוגה ולא במבנה של האתר.

מה שכן, רוב האנשים שמשתמשים בטכנולוגיה מסייעת כבר עובדים עם כלים משלהם: הגדלה של מערכת ההפעלה, קורא מסך, או הגדרות ניגודיות בדפדפן. הם לא צריכים את התפריט של האתר, הם צריכים שהאתר יעבוד טוב עם הכלים שכבר יש להם.

להבין מה תוסף לא יכול לתקן

כאן נמצאת התשובה לשאלה האם תוסף נגישות מספיק. הבעיות הכבדות באתר יושבות בקוד של התבנית ובתוכן, וכדי לתקן אותן צריך להבין מה כל רכיב אמור לעשות. סקריפט שרץ מעל העמוד לא יודע את זה, ולכן אלה בעיות שנשארות גם אחרי ההתקנה:

  • טקסט חלופי שמתאר נכון תמונת מוצר או פרויקט
  • תוויות לשדות בטופס והודעות שגיאה ברורות
  • תפריט המבורגר, דרופ ופילטרים שעובדים במקלדת
  • סדר ניווט הגיוני ופוקוס שרואים
  • שמות לכפתורי אייקון כמו טלפון, וואטסאפ ועגלה
  • מבנה כותרות לפי משמעות ולא לפי גודל
  • קבצי PDF ורכיבים של צד שלישי

לפי דוח WebAIM Million לשנת 2026, הבעיות הנפוצות באתרים הן טקסט בניגודיות נמוכה, תמונות בלי טקסט חלופי, שדות טופס בלי תווית, קישורים ריקים וכפתורים ריקים. כמעט כולן יושבות בתבנית ובתוכן, בדיוק המקום שתוסף לא נוגע בו.

קחו לדוגמה תמונת מוצר. כדי לכתוב לה טקסט חלופי טוב צריך לדעת שזו מקדחה, מאיזה דגם ומה רואים בתמונה הספציפית. תוסף יכול לנחש, אבל ניחוש כללי של "כלי עבודה" לא עוזר לאף אחד שמנסה לקנות.

אותו דבר בטופס. שדה בלי תווית נשמע בקורא מסך כמו "שדה עריכה" ותו לא, והגולש לא יודע אם לכתוב שם, טלפון או מייל. תוסף לא יודע מה השדה מבקש, אבל מי שבנה את הטופס יודע, ולכן התיקון נעשה בטופס עצמו.

לבדוק מה קורה כשהתוסף מנסה לתקן לבד

התוספים שמבטיחים תיקון אוטומטי הם המקום שבו צריך להיזהר במיוחד. כשסקריפט מוסיף תיאורים לתמונות או משנה את המבנה של העמוד בזמן הטעינה, הוא יכול לטעות, והגולש שמשתמש בקורא מסך שומע את הטעות כאילו היא התוכן של האתר.

יש גם התנגשויות. גולש שעובד עם קורא מסך משלו פוגש תוסף שמנסה לנהל את אותה חוויה, ולפעמים התוצאה גרועה מאשר בלי תוסף בכלל: הכרזות כפולות, קפיצות פוקוס לא צפויות, או מצב מיוחד שצריך להפעיל לפני שאפשר להשתמש באתר.

כדאי לדעת גם מה קרה מחוץ לישראל. ב-2025 אישרה רשות הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC) צו סופי נגד חברת התוספים accessiBe, שאוסר עליה לטעון בלי ראיות שהמוצר האוטומטי שלה הופך כל אתר לתואם להנחיות WCAG. הצו לא עוסק בחוק הישראלי, אבל הוא מראה איך רגולטור הסתכל על ההבטחה הזאת.

להכיר את מה שכבר ידוע בישראל

גם בישראל יש סימן ברור לכיוון. בתובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ת"צ 70944-05-23) אושר הסדר פשרה שבו העסק התחייב לתקן את האתר עצמו, בקוד המקור ולפי ת"י 5568 ברמה AA, ולא לסמוך על תוסף נגישות. הסדר כזה לא מחייב בתי משפט אחרים, אבל הוא מלמד מה נחשב פתרון מקובל.

גם הפלטפורמות עצמן לא מציגות תוסף כפתרון מלא. מרכז התמיכה של קונימבו מתאר את רכיב הנגישות האוטומטי שהוא מפנה אליו כחלקי בלבד, וכותב שחוק הנגישות לאתר חל על בעל העסק. מרכז העזרה של Wix כותב שהחברה לא יכולה להבטיח שאתר יעמוד בחוקים המקומיים.

החובה עצמה, לפי תקנה 35א לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), היא שאתר שנותן שירות לציבור יעמוד בת"י 5568 ברמה AA. התקנות לא מחייבות כפתור, הן מחייבות אתר שאפשר להשתמש בו.

בפועל, המשמעות לבעל אתר פשוטה. אם מגיעה פנייה על ליקוי נגישות, השאלה תהיה מה תוקן באתר, ולא איזה תוסף מותקן בו. דוח שמראה מה נבדק, מה תוקן ומתי שווה הרבה יותר מאישור על מנוי לתוסף.

לשקלל מה עוד סקריפט עושה לאתר

כל תוסף נגישות הוא עוד סקריפט חיצוני שנטען בכל עמוד, כולל דף המוצר והקופה. ברוב המקרים ההשפעה קטנה, אבל באתר שכבר עמוס בסקריפטים של פרסום, צ'אט ופופאפים, כל תוספת מורגשת בזמן הטעינה במובייל.

לכן כדאי למדוד לפני ואחרי. מי שעובד על מדדי ביצועים לאתר יודע שסקריפט אחד יכול להזיז את הזמן עד שהעמוד מגיב, ותוסף שמאט את האתר פוגע בכל הגולשים, כולל אלה שהוא אמור לעזור להם.

יש גם שאלה של פרטיות ואבטחה. סקריפט של צד שלישי רץ בתוך העמודים שלכם, כולל טפסים ופלואו התשלום, ולכן כדאי לבחור תוסף שלא אוסף מידע על הגולשים ולא מוסיף מעקב. זה אותו היגיון של אבטחת חנות אינטרנטית: כל קוד חיצוני הוא עוד דלת.

כדאי גם לשים לב איפה הכפתור יושב. במובייל, אייקון צף בפינה מתחרה על אותו מקום עם כפתור הוואטסאפ, הצ'אט וכפתור הוספה לסל הדביק, ולפעמים מסתיר אחד מהם. כמה פיקסלים של חפיפה בדף מוצר יכולים לעלות בהזמנות שלא נסגרו.

לוודא שהתוסף עצמו נגיש

זה נשמע מוזר, אבל הרבה תפריטי נגישות לא נגישים בעצמם. הכפתור לא מגיע במקלדת, התפריט לא נסגר במקש Esc, או שהוא נפתח באנגלית באתר עברי. לפני שמשאירים תוסף באתר, בודקים אותו כמו כל רכיב אחר:

  1. מגיעים לכפתור במקש Tab בלבד ופותחים אותו במקש Enter
  2. עוברים על התפריט במקלדת וסוגרים אותו במקש Esc
  3. בודקים שהתפריט מוקרא בעברית ומיושר לימין
  4. מוודאים שהכפתור לא מסתיר את כפתור הוספה לסל או את הוואטסאפ במובייל
  5. מפעילים קורא מסך ובודקים שהתוסף לא מכריז על דברים פעמיים

תוסף שנכשל באחת מהבדיקות האלה מוסיף בעיה במקום לפתור אחת, ובדיוק אצל הגולשים שבשבילם הוא הותקן. במקרה כזה עדיף להחליף אותו, או לוותר עליו עד שהאתר עצמו מתוקן.

את הבדיקה הזאת כדאי לחזור עליה אחרי כל עדכון של התוסף. ספקים משנים את התפריט ואת המיקום שלו בלי להודיע, ומה שעבד בחודש שעבר יכול להסתיר את העגלה בחודש הבא.

לבחור תוסף לפי מה שהוא לא מבטיח

אם החלטתם שתוסף כן שווה מקום באתר, בוחרים אותו לפי שאלות פשוטות ולא לפי רשימת פיצ'רים. הסימן הכי טוב הוא דווקא כנות: ספק שכותב בעצמו שהכלי לא מבטיח הנגשה מלאה מבין את התחום. אלה הקריטריונים:

  • תמיכה מלאה בעברית וביישור לימין
  • בלי איסוף מידע ובלי מעקב אחרי הגולשים
  • משקל קטן והשפעה מדודה על זמן הטעינה
  • בלי טענות על עמידה בתקן או על חסינות משפטית
  • שליטה במה שהוא משנה, עם אפשרות לכבות כל התאמה
  • כפתור ותפריט שנגישים בעצמם

ספק שמבטיח שהאתר יהיה תקין מבחינה משפטית ברגע ההתקנה מוכר משהו שאי אפשר למכור. עדיף כלי צנוע שעושה את מה שהוא אומר, על כלי מרשים שמבטיח את מה שאף סקריפט לא יכול לעשות.

שאלה טובה לשאול כל ספק היא מה קורה ביום שמפסיקים את המנוי. אם האתר חוזר להיות בדיוק כמו שהיה לפני ההתקנה, התוסף לא תיקן כלום בקוד. זה בסדר, כל עוד ברור לכם שזה מה שקיבלתם.

להחליט אם בכלל צריך תוסף

התשובה הכנה היא שהתקן לא דורש תוסף. מערכות ההפעלה והדפדפנים כבר מאפשרים הגדלה, ניגודיות וקריאה בקול, ומי שצריך את הכלים האלה בדרך כלל יודע להשתמש בהם. אתר שבנוי נכון עובד איתם בלי שכבה נוספת.

מצד שני, יש קהלים שבשבילם תפריט באתר הוא נוחות אמיתית, למשל אתר שפונה לגולשים מבוגרים, או חנות שהלקוחות שלה לא מכירים את ההגדרות של הטלפון. שם תוסף קל, בלי מעקב, יכול להוסיף ערך כשכבה מעל אתר שכבר תוקן.

הגישה שעובדת היא גם וגם, כל אחד בתפקיד שלו. התוסף עוזר לגולש להתאים את התצוגה לעצמו, והתיקון בקוד ובתוכן הוא מה שגורם לאתר לעבוד עם מקלדת וקורא מסך מלכתחילה. הבעיה מתחילה רק כשמבלבלים בין שני התפקידים.

שיקול נוסף הוא מה אתם משדרים. אתר שמציג כפתור נגישות בולט אבל נתקע במקלדת שולח מסר הפוך ממה שהתכוונתם, ולגולש שנתקע זה מרגיש כמו מס שפתיים. אתר שעובד היטב גם בלי כפתור משדר יותר אכפתיות מכל אייקון.

להבדיל בין תוסף, שכבת תיקון ותיקון בקוד

בשוק קוראים לכמה דברים שונים מאוד בשם אחד, הנגשה, וזה מקור לא מעט אכזבות. כדי לדעת מה אתם מקבלים, כדאי להכיר את הגישות ומה כל אחת עושה בפועל:

  • תוסף נגישות: סקריפט שמוסיף לגולש תפריט התאמות, בלי לשנות את האתר
  • שכבת תיקון ממוקדת: סקריפט קטן שנכתב לאתר מסוים ומתקן רק ממצאים שנבדקו
  • תיקון בקוד המקור: שינוי בקבצי התבנית עצמם
  • תיקון בתוכן: טקסט חלופי, כותרות וקישורים, בעורך או בקובץ ייבוא

בתבנית פתוחה, כמו וורדפרס, כולל חנויות ווקומרס, מתקנים בקוד המקור. בתבנית סגורה, כמו קונימבו, אישופ ו-Wix, חלק מהתבנית לא פתוח לעריכה, ושם שכבת תיקון ממוקדת משלימה את מה שאי אפשר לשנות בקבצים, עם רשימה של כל שינוי ואפשרות לכבות אותו.

ההבדל בין שכבת תיקון לבין תוסף הוא לא הטכנולוגיה, אלא הבדיקה שקודמת לה. שכבת תיקון מטפלת בממצאים שאומתו באתר הספציפי, ותוסף כללי מנחש מה צריך לתקן בכל אתר באותה דרך.

שאלה פשוטה עוזרת להבדיל ביניהם: האם מישהו בדק את האתר שלכם לפני שהקוד נכתב. אם כן, ויש לכם רשימה של מה תוקן ואיפה, זו שכבת תיקון. אם אותו קוד מותקן כמו שהוא באלפי אתרים, זה תוסף.

להבין למה עברית דורשת תיקון ולא תפריט

אתר בעברית מוסיף שכבה של בעיות שתוספים רבים לא נבנו בשבילה. הרבה תפריטי נגישות פותחו קודם לאתרים באנגלית, ובאתר עברי הם נפתחים בצד הלא נכון, מקריאים בשפה הלא נכונה או שוברים את היישור לימין. אלה הנקודות שתלויות בתבנית ובתוכן, ולא בתפריט:

  • שפת העמוד וכיוון הכתיבה מוגדרים בתבנית, כדי שקורא מסך יקריא בעברית
  • מק"טים, שמות דגמים ומידות באנגלית בתוך משפט עברי מסומנים כך שיוקראו נכון
  • חיצים ואייקונים של הבא והקודם מצביעים לכיוון הנכון בממשק מימין לשמאל
  • סדר הפוקוס במקלדת עובר מימין לשמאל, כמו סדר הקריאה

אף אחד מאלה לא נפתר בתפריט שהגולש פותח. הם נקבעים בקוד של התבנית ובאופן שבו התוכן נכתב, ולכן הם נבדקים עם קורא מסך בעברית, כמו NVDA ב-Windows או VoiceOver באייפון, ולא רק בסורק.

לתקן את הבסיס לפני שמוסיפים שכבה

הסדר קובע את התוצאה. קודם מתקנים את מה שחוסם פעולות באתר, אחר כך את הרכיבים שחוזרים בכל עמוד, ורק בסוף שוקלים אם להוסיף תוסף מעל. זה הסדר שעובד ברוב האתרים:

  1. טופס צור קשר, קביעת תור, עגלה וקופה
  2. ההדר, תפריט ההמבורגר והפוטר
  3. טקסט חלופי, כותרות וטקסט קישורים בתוכן
  4. ניגודיות בצבעי התבנית
  5. הצהרת נגישות שמתארת את מה שתוקן
  6. תוסף קל, אם הוא מוסיף ערך לקהל שלכם

תוסף שמותקן בסוף הרשימה הוא שכבת נוחות מעל אתר שעובד. תוסף שמותקן בהתחלה, במקום כל השאר, הוא פלסטר שמסתיר את הבעיה רק ממי שלא צריך את הנגישות.

היקף העבודה תלוי במספר התבניות הייחודיות ולא במספר העמודים. אתר עם עשרות עמודי שירות בנוי בדרך כלל על תבנית אחת לעמוד שירות, וחנות כלי עבודה עם 2,000 מק"טים בנויה על תבנית אחת לדף מוצר, ולכן תיקון אחד בתבנית מתקן את כולם.

את הבסיס הזה בונים מתוך בדיקת נגישות לאתר שכוללת גם חלק ידני, כי סורק אוטומטי מוצא רק חלק מהבעיות. בדוח הכיסוי של Deque, שכלל יותר מ-13,000 עמודים, בדיקות אוטומטיות זיהו 57.38% מהבעיות, והשאר התגלו בבדיקה ידנית.

לבדוק את האתר כשהתוסף כבוי

הבדיקה הכי פשוטה לדעת אם התוסף מסתיר בעיות היא לכבות אותו. גולש שמשתמש בקורא מסך משלו לא נעזר בתפריט שלכם, ולכן מה שהוא פוגש הוא האתר עצמו. זה מה שבודקים כשהתוסף כבוי:

  • מעבר על כל הפלואו המרכזי במקלדת בלבד
  • שליחת טופס עם שגיאה והקשבה להודעה
  • הקשבה לקוביית מוצר או לכרטיס שירות בקורא מסך
  • הגדלה של העמוד ל-200% בדסקטופ ובנייד

אם האתר עובר את הבדיקות האלה בלי התוסף, התוסף הוא תוספת. אם הוא נכשל בהן, התוסף לא שינה כלום עבור הגולשים שהכי צריכים נגישות, והוא רק מסתיר את התמונה מבעל העסק.

בדיקה דומה כדאי לעשות גם בטלפון, עם VoiceOver באייפון או TalkBack באנדרואיד. רוב הגולשים מגיעים מהנייד, ושם מתגלים דברים שלא רואים במחשב: כפתורים קטנים מדי, תפריט שלא נסגר, או רכיב צף שמסתיר את מה שחשוב.

כדאי להכניס את הבדיקה הזאת לבדיקת QA לפני פרסום שינויים, כי עדכון של התבנית או של התוסף עצמו יכול לשנות את התמונה בלי שאף אחד ישים לב.

לכתוב בהצהרה מה התוסף עושה ומה לא

הצהרת הנגישות, לפי תקנה 35ה, מתארת את ההתאמות שבוצעו באתר. אם יש תוסף, כותבים אותו כעוד כלי לגולש ולא כהנגשה עצמה. ההתאמות האמיתיות הן מה שתוקן בתבנית ובתוכן, ושם צריך להיות עיקר התיאור.

הטעות הנפוצה היא הצהרה שנוצרה בתוך התוסף ומתארת את התפריט שלו. גולש שקורא אותה לומד מה הכפתור יודע לעשות, אבל לא אם הטופס עובד, אם יש טקסט חלופי לתמונות ולמי פונים כשמשהו לא עובד.

ניסוח טוב לתוסף בהצהרה הוא שורה אחת: באתר מותקן תפריט התאמות תצוגה שמאפשר להגדיל טקסט, לשנות ניגודיות ולעצור אנימציות. אחריה באים הסעיפים החשובים באמת: מה תוקן בתבנית ובתוכן, מה עוד פתוח, ואיך פונים לרכז הנגישות.

שאלות ותשובות על תוסף נגישות לאתר

האם החוק מחייב כפתור נגישות באתר

לא. לפי תקנה 35א, החובה היא שאתר שנותן שירות לציבור יעמוד בת"י 5568 ברמה AA, והתקנות לא מחייבות כפתור או תפריט נגישות. כפתור יכול להיות כלי עזר לגולש, אבל הוא לא מחליף את התיקון של התבנית ושל התוכן. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

האם תוסף נגישות חינמי מספיק

תוסף, חינמי או בתשלום, נותן לגולש כלי תצוגה כמו הגדלת טקסט וניגודיות, אבל לא מתקן את הקוד של התבנית ואת התוכן. תוויות בטפסים, טקסט חלופי, תפריטים שעובדים במקלדת ושמות לכפתורים נשארים בעיה גם אחרי ההתקנה. השאלה היא לא איזה תוסף בחרתם, אלא מה תוקן באתר עצמו.

האם תוסף נגישות מאט את האתר

תוסף נגישות הוא סקריפט חיצוני שנטען בכל עמוד, ולכן הוא מוסיף משהו לזמן הטעינה. ברוב המקרים ההשפעה קטנה, אבל באתר שכבר עמוס בסקריפטים היא מורגשת, בעיקר במובייל. כדאי למדוד את מהירות האתר לפני ההתקנה ואחריה, ולבחור תוסף קל שלא מוסיף מעקב.

האם להסיר את התוסף אחרי שהאתר תוקן

לא בהכרח. אחרי שהתבנית והתוכן תוקנו, תוסף קל יכול להישאר כשכבת נוחות לגולשים שלא מכירים את הכלים של המחשב והטלפון. מה שחשוב הוא שהוא נגיש בעצמו, לא מאט את האתר ולא מוצג בהצהרה כאילו הוא ההנגשה. תוסף שנכשל בבדיקות האלה עדיף להסיר.

תוסף הוא כלי לגולש ולא תיקון לאתר

אחרי מעל 10 שנות ניסיון ומעל 60 חנויות שניהלתי, אתר עם כפתור נגישות מושלם וטופס שאי אפשר לשלוח במקלדת הוא תמונה מוכרת מדי. הכפתור הוא לא המדד. המדד הוא מה קורה כשמישהו מנסה לקנות, לקבוע תור או להשאיר פרטים בלי עכבר.

בסופו של דבר, תוסף נגישות לאתר יכול להיות תוספת טובה, בתנאי שברור מה התפקיד שלו. הוא נותן לגולש שליטה בתצוגה, והתיקון בתבנית ובתוכן נותן לו אתר שעובד. מי שמתחיל מהתיקון ומוסיף את התוסף בסוף מקבל את שניהם.

אם אתם רוצים לדעת מה התוסף שלכם מכסה ומה עדיין שבור מתחתיו, אפשר להתחיל מהנגשת אתרים בקוד ובתוכן, עם בדיקה של האתר כשהתוסף כבוי.

קטגוריות רלוונטיות:

נכתב ע״י

טל שילון

עוד מאמרים בנושא

הנגשת אתרים | הצהרת נגישות | חנות אונליין | נגישות | קונימבו

ארגז כלים מעץ פתוח על שולחן עבודה, מגש עליון מסודר במברגים קטנים, ותא תחתון סגור במנעול פליז קטן

אקומרס | חוויית משתמש | חיפוש פנימי | יחס המרה | ניהול קטלוג

פעמון פליז לדלפק לצד קובייה קטנה מעץ שחוק, כיפת הפעמון תופסת נקודת אור אחת
טעינת פוסטים נוספים
0 0 הצבעות
דירוג המאמר
הרשמה לעדכונים
שלחו לי עדכון על
guest
0 תגובות
הישנות ביותר
החדשות ביותר המדורגות ביותר

נשארים מעודכנים בכל מה שחדש בדיגיטל

מעל 300 אנשי שיווק ובעלי עסקים נשארים מעודכנים בכל מה שחדש בשיווק דיגיטלי מאז 2016

המייל משמש רק לניוזלטר שלי, ואפשר להסיר אותו בכל רגע.
מה נשמר ואיך מעיינים או מוחקים: מדיניות הפרטיות

0
אשמח לשמוע מה אתם חושבים, כתבו תגובה.x