כמעט בכל פוטר של אתר עסקי בישראל יש היום קישור להצהרת נגישות, ובהרבה מהם מחכה אותו טקסט: האתר מונגש לפי התקן, נעשו מאמצים רבים, ופרטי קשר של מישהו. בעלי עסקים מעתיקים הצהרה מאתר אחר או ממחולל, מחליפים את השם וממשיכים הלאה. אבל הצהרת נגישות לאתר היא לא טקסט משפטי כללי, היא תיאור של האתר שלכם: מה הונגש, מה עוד לא, ולמי פונים כשמשהו לא עובד. המאמר אינו ייעוץ משפטי, הוא מדריך כתיבה מעשי.
להבין מה הצהרת נגישות לאתר עושה בפועל
להצהרה יש שני קוראים. הראשון הוא גולש עם מוגבלות שנתקע באתר ורוצה לדעת אם יש דרך אחרת לקבל את השירות, למי לפנות ומה כבר הונגש. השני הוא מי שבודק את האתר מהצד, עורך דין, הנציבות או לקוח שמתלבט, ורוצה לראות שהעסק יודע מה מצב האתר שלו.
לכן ההצהרה צריכה לענות על שאלות פשוטות ולא להרשים. גולש שנכנס אליה לא מחפש פסקה על חשיבות השוויון, הוא מחפש מספר טלפון שעונה ודרך חלופית לסיים את מה שהתחיל. כל משפט בהצהרה צריך לשרת את אחד משני הקוראים האלה.
בנוסף, ההצהרה היא כלי עבודה פנימי. מי שכותב אותה מתוך בדיקה אמיתית מקבל בסוף מסמך אחד שמרכז מה טופל, מה פתוח ומי אחראי על כל דבר, וזה בדיוק מה שחסר ברוב האתרים.
מה שקורה בפועל ברוב האתרים הוא שההצהרה נכתבה ביום ההשקה ולא נפתחה מאז. בינתיים התחלפו תבניות, נוספו טפסים וקבצים, ומי שמופיע בה כרכז עזב מזמן. ההצהרה ממשיכה להבטיח דברים בשם אתר שכבר לא קיים.
לכלול את מה שתקנה 35ה דורשת
התשובה לשאלה מה חייב להיות בהצהרת נגישות נמצאת בתקנה 35ה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות). לפי התקנה, הצהרת הנגישות מוצבת במקום בולט באתר ובאפליקציה, וכוללת שלושה רכיבים:
- מידע על התאמות הנגישות שבוצעו באתר או באפליקציה
- פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות איתו
- פרטים ליצירת קשר לדיווח על חוסר בהתאמה או לבקשת הנגשה
שלושת הרכיבים האלה הם המינימום. הצהרה שחסר בה אחד מהם, למשל בלי דרך לפנות או בלי שם של אדם שאחראי, לא עושה את העבודה שבשבילה היא קיימת, גם אם היא ארוכה ומנוסחת יפה.
שימו לב גם לניסוח של התקנה: מידע על ההתאמות שבוצעו. זאת אומרת שההצהרה מתארת מה נעשה בפועל באתר הזה, ולא מה התקן דורש באופן כללי. כאן נכשלות רוב ההצהרות המועתקות.
כדאי לשים לב גם למילה אפליקציה. עסק שיש לו גם אתר וגם אפליקציה צריך הצהרה בשניהם, והיא צריכה לתאר את מה שנבדק בכל אחד מהם בנפרד, כי לרוב הם בנויים בטכנולוגיה שונה ונשברים במקומות שונים.
להוסיף את מה שהופך הצהרה לשימושית
מעבר למה שהתקנה מפרטת, יש רכיבים שמקובל להוסיף, והם אלה שהופכים את ההצהרה מטופס חובה למסמך שעוזר באמת, בלי להאריך אותה סתם. אלה התוספות שכדאי לכלול:
- התקן והרמה: ת"י 5568 ברמה AA
- מה נבדק: אילו עמודים ותבניות, ובאילו מכשירים
- מה עוד לא הונגש, ואיך מקבלים אותו בדרך חלופית
- רכיבים של צד שלישי שאינם בשליטתכם
- תאריך הבדיקה האחרונה ותאריך העדכון של ההצהרה
התאריך הוא הפרט שהכי הרבה אתרים מוותרים עליו, והוא אחד החשובים. הצהרה בלי תאריך לא אומרת אם הבדיקה נעשתה לפני חודש או לפני חמש שנים, ולפני חמש שנים האתר כנראה נראה אחרת לגמרי.
הסעיף של מה נבדק עובד גם לטובתכם. כשכתוב שנבדקו עמוד הבית, עמודי השירות, טופס צור קשר והקופה, בדסקטופ ובנייד, ברור גם מה לא נבדק. זה הוגן כלפי הגולש, וזה מונע מצב שבו ההצהרה נקראת כהבטחה על כל פינה באתר.
לבנות את ההצהרה בסדר שקל לקרוא
הצהרה טובה נקראת מלמעלה למטה כמו תשובה לשאלות שהגולש שואל, לפי סדר הדחיפות שלהן. מי שנתקע רוצה קודם לדעת למי לפנות ואיך לקבל את השירות, ורק אחר כך מה בדיוק הונגש. זה הסדר שעובד ברוב האתרים:
- פתיחה קצרה: מי העסק ועל איזה אתר מדובר
- איך פונים: רכז הנגישות, טלפון, וואטסאפ ומייל
- מה הונגש באתר, בשורה לכל התאמה
- מה עוד לא הונגש, ודרך חלופית לכל רכיב
- רכיבים של צד שלישי שאינם בשליטתכם
- התקן, הרמה, מה נבדק ותאריך הבדיקה
הסדר הזה מעמיד את הגולש במרכז. מי שרק צריך מספר טלפון מוצא אותו מיד בהתחלה, ומי שרוצה להבין לעומק את מצב האתר מקבל את כל הפרטים בהמשך, בלי לגלול בין פסקאות כלליות.
לתאר התאמות במילים של הגולש
החלק שבו מתארים את ההתאמות הוא לב ההצהרה, ושם גם נכתבים רוב המשפטים הריקים. משפט כמו "בוצעו התאמות נגישות רבות" לא אומר לגולש כלום. במקום זה כותבים מה הוא יכול לעשות, ואיפה.
ההבדל נשמע קטן, אבל הוא מה שמבדיל הצהרה גנרית מהצהרה שמתארת את האתר שלכם, וגולש מרגיש אותו כבר בשורה הראשונה של הרשימה. אלה דוגמאות לניסוח שעובד:
- תפריט ההמבורגר, החיפוש וטופס צור קשר עובדים במקלדת בלבד
- לכל תמונות המוצרים והפרויקטים יש טקסט חלופי
- שדות הטפסים מסומנים בתוויות, והודעות השגיאה מופיעות במילים
- הכותרות בכל עמוד בנויות לפי מבנה, כדי לנווט ביניהן בקורא מסך
- אפשר להגדיל את התצוגה ל-200% בלי לאבד תוכן
כל שורה כזו היא טענה שאפשר לבדוק, וזה בדיוק העניין. אם כתבתם שהטופס עובד במקלדת, כדאי שזה יהיה נכון ביום שמישהו ינסה, ולכן כותבים רק מה שנבדק.
גם הצורה חשובה. רשימה קצרה עם שורה לכל התאמה קלה יותר לקריאה בקורא מסך מפסקה ארוכה, ומאפשרת לגולש לקפוץ ישר למה שמעניין אותו, בלי לשמוע עשרה משפטים כלליים בדרך.
לכתוב בכנות מה עוד לא הונגש
כמעט לכל אתר יש חלקים שעוד לא תוקנו: ארכיון ישן של קבצי PDF, יומן תורים של ספק חיצוני, רכיב תשלום שבשליטת הפלטפורמה. הנטייה הטבעית היא להסתיר אותם, והיא טעות. הצהרה שמודה במה שפתוח ומציעה דרך חלופית שווה הרבה יותר מהצהרה שמבטיחה הכל.
סעיף טוב של מה שעוד לא הונגש עונה על שלוש שאלות לכל רכיב: מה הבעיה במילים פשוטות, למה היא עדיין קיימת, ואיך מקבלים את אותו שירות בינתיים. למשל, קבצי הוראות הפעלה ישנים שעוד לא הונגשו, ואפשר לקבל אותם בפורמט נגיש בפנייה בוואטסאפ.
גם ניסוח הזמן חשוב. במקום להבטיח תאריך שאתם לא בטוחים בו, כותבים שהרכיב בטיפול ומה הדרך לקבל את השירות בינתיים. כשהתיקון מסתיים, מעבירים את השורה מהסעיף של מה שפתוח לסעיף של מה שהונגש.
הכנות הזאת עובדת לטובתכם גם מול לקוחות רגילים. הצהרה שכתובה בגובה העיניים, עם שמות אמיתיים ודרך אמיתית לפנות, משדרת עסק שמתנהל בשקיפות, וזה חלק מבניית אמון באתר מכירות לא פחות מביקורות וממדיניות החזרות.
למנות רכז נגישות ולתת דרך אמיתית לפנות
רכז הנגישות הוא איש הקשר בעסק לכל מה שקשור לנגישות. החובה למנות רכז במובן הפורמלי תלויה בגודל הגוף, אבל ההצהרה צריכה לכלול את פרטי הרכז ודרכי ההתקשרות איתו. בהצהרת נגישות לעסק קטן, הרכז הוא בדרך כלל בעל העסק עצמו, או עובד אחד שמכיר את האתר ויודע לענות.
מה שחשוב יותר מהתואר הוא שהפנייה באמת מגיעה למישהו, ושמישהו גם עונה עליה תוך זמן סביר ולא אחרי שבועיים של שקט. אלה הפרטים שכדאי לפרסם בהצהרה:
- שם מלא של האחראי, ולא רק "צוות האתר"
- מספר טלפון שעונים בו בשעות הפעילות
- מספר וואטסאפ להודעות כתובות
- כתובת מייל שמישהו קורא בפועל
- שעות מענה וזמן תגובה שאתם יכולים לעמוד בו
ערוצים שונים מתאימים לאנשים שונים. מי שמשתמש בקורא מסך יעדיף לפעמים מייל או וואטסאפ, ומי שמתקשה במקלדת יעדיף שיחה. לכן כדאי לפרסם יותר מערוץ אחד, ולבדוק פעם בחודש שכולם עדיין עובדים.
כשהרכז מתחלף או שמספר הטלפון משתנה, ההצהרה צריכה להשתנות באותו יום. הרבה הצהרות ממשיכות להפנות לעובד שעזב לפני שנה, ופנייה שנשלחת לתיבה שאף אחד לא קורא היא פנייה שלא נענתה.
התפקיד עצמו קטן יותר ממה שנשמע. הרכז עונה לפניות, מעביר בעיות לתיקון, מעדכן את ההצהרה, ומוודא שמי שמעלה תוכן לאתר מכיר את הכללים הבסיסיים: טקסט חלופי לכל תמונה, כותרות לפי מבנה וקישורים שאומרים לאן הם מובילים.
להציב את ההצהרה במקום שמוצאים אותה
התקנה מדברת על מקום בולט, ובפועל זה אומר קישור מהפוטר של כל עמוד, עם הטקסט "הצהרת נגישות" ולא ניסוח יצירתי. מי שמחפש את ההצהרה יודע לחפש אותה שם, ולא בתוך תפריט נסתר או רק בתוך כפתור הנגישות.
ההצהרה עצמה צריכה להיות עמוד נגיש: כותרות במבנה נכון, טקסט קריא, קישורים שאומרים לאן הם מובילים ופרטי קשר כטקסט ולא כתמונה. הצהרה שמפורסמת כקובץ PDF סרוק או כתמונה סותרת את עצמה מהשורה הראשונה.
כדאי לתת לה את אותו יחס שנותנים לעמוד אודות שבונה אמון: עמוד מתוחזק, עם השפה של העסק ופרטים עדכניים, ולא עמוד שנוצר פעם אחת ונשכח. באתר עם אפליקציה, ההצהרה צריכה להופיע גם שם.
השפה של ההצהרה צריכה להיות פשוטה, בלי מונחים טכניים שלא מוסברים. מונח כמו WCAG יכול להופיע פעם אחת לצד התקן, אבל גולש צריך להבין מה הוא יכול לעשות באתר בלי לדעת מה ראשי התיבות אומרים.
להיזהר ממשפטים שמבטיחים יותר מדי
יש ניסוחים שחוזרים בהרבה הצהרות ועושים יותר נזק מתועלת. הם נשמעים מרגיעים, אבל הם טענות שאי אפשר לגבות, ומי שקורא אותם ונתקע באתר רק מקבל הוכחה שהעסק לא בדק. אלה הסימנים שכדאי למחוק מההצהרה:
- הכרזה שהאתר נגיש בלי שום יוצא מן הכלל
- טענה שהאתר עונה על כל סעיף בתקן, בלי לפרט מה נבדק
- הצגה של כפתור הנגישות כאילו הוא ההנגשה עצמה
- שם של עסק אחר או פרטי קשר שלא שייכים לכם
- תאריך בדיקה ישן, או בלי תאריך בכלל
במקום הבטחות, כותבים עובדות: מה נבדק, מתי, מה תוקן ומה עוד פתוח. הצהרה צנועה ומדויקת עומדת במבחן הרבה יותר טוב מהצהרה מרשימה שכל גולש יכול להפריך בחצי דקה.
יש גם ניסוח שכדאי להיזהר ממנו בכיוון ההפוך: משפטים שמטילים את האחריות על הגולש, כמו הפניה לדפדפן מסוים או דרישה להתקין תוכנה. ההצהרה יכולה להמליץ, אבל השירות צריך לעבוד בכלים שהגולש כבר משתמש בהם.
לבדוק את ההצהרה מול האתר לפני הפרסום
לפני שמעלים את ההצהרה, עוברים עליה שורה אחר שורה מול האתר עצמו. כל משפט שמתאר התאמה צריך להחזיק מעמד בבדיקה של חמש דקות, ואם הוא לא מחזיק, הוא יוצא מההצהרה או שהאתר מתוקן. זה סדר הבדיקה:
- עוברים במקלדת על התפריט והטופס שההצהרה מזכירה
- בודקים שלתמונות שצוינו יש באמת טקסט חלופי
- מתקשרים למספר שבהצהרה ושולחים הודעה לוואטסאפ ולמייל
- מוודאים שהתאריך והתקן כתובים נכון
- פותחים את ההצהרה בטלפון ובודקים שהיא קריאה
הבדיקה הזאת מוצאת כמעט תמיד משהו: מספר שהשתנה, טופס שהפסיק לעבוד אחרי עדכון, או טענה שנכתבה מתוך תקווה ולא מתוך בדיקה. עדיף למצוא את זה לפני שגולש מוצא את זה בשבילכם.
הדרך הכי בטוחה היא לכתוב את ההצהרה מתוך בדיקת נגישות לאתר ולא לפניה, כך שכל משפט בה נשען על ממצא. ככה גם הסעיף של מה עוד פתוח נכתב כמעט מעצמו, כי הוא פשוט הרשימה של מה שעוד לא תוקן.
להבין למה מחולל או תבנית לא מספיקים
מחולל הצהרת נגישות, או הצהרה לדוגמה מהרשת, נותנים שלד: כותרות, סדר וכמה משפטים כלליים. זה שימושי כנקודת התחלה, אבל המחולל לא מכיר את האתר שלכם. הוא לא יודע אם התפריט נפתח במקלדת, אילו קבצים עוד לא הונגשו או מי עונה לטלפון.
מה שקורה בפועל הוא שהשלד נשאר כמו שהוא. ההצהרה מתארת התאמות שלא בוצעו, מזכירה רכיבים שאין באתר, ולפעמים אפילו משאירה את שם העסק שממנו הועתקה. לפי תקנה 35ה ההצהרה מפרטת את ההתאמות שבוצעו באתר שלכם, ולכן הצהרה כזו כבר לא נכונה מהיום הראשון.
אם משתמשים בתבנית, משתמשים בה כמו בטופס ריק. כל משפט שלא בדקתם נמחק, כל סעיף כללי מוחלף בתיאור של מה שקיים אצלכם, ופרטי הקשר נבדקים בטלפון ולא רק בעין.
יש מחוללים שמוסיפים גם משפט שמכריז על עמידה בתקן, כדי שההצהרה תיראה שלמה. זה בדיוק המשפט שכדאי למחוק קודם, כי הוא הטענה הכי קלה להפריך והכי קשה להגן עליה.
להתאים את ההצהרה לחנות ולאתר תדמית
העקרונות זהים, אבל התוכן שונה לפי סוג האתר. הצהרת נגישות לחנות אונליין צריכה לדבר על הפלואו מהמוצר ועד התשלום, והצהרה של אתר תדמית על הדרך מהעמוד ועד הפנייה. אלה הנקודות שכדאי לכסות בכל סוג:
- בחנות: חיפוש, פילטרים, סלקטור הווריאציות, עגלה וקופה
- בחנות: רכיב התשלום של הפלטפורמה ודרך חלופית להזמנה
- בחנות: הוראות הפעלה ודפי מפרט להורדה
- באתר תדמית: טופס צור קשר, קביעת תור וכפתורי וואטסאפ וטלפון
- באתר תדמית: ברושורים, תפריטים ומצגות להורדה
בשני המקרים, רכיבים של צד שלישי מקבלים שורה משלהם. לפי תקנה 35ב, מפעיל האתר לא אחראי לתוכן שסיפק צד שלישי אבל צריך לספק תשתית נגישה, ולכן כותבים מה הרכיב, מה ידוע על הנגישות שלו ואיך מקבלים את השירות בדרך אחרת.
באתר תדמית, יומן תורים או מערכת הזמנות חיצונית הם בדרך כלל הרכיב הכי רגיש, כי הם הפעולה העיקרית באתר והם לא בשליטתכם. כאן חשוב במיוחד לכתוב דרך חלופית ברורה, כמו קביעת תור בטלפון או בוואטסאפ, עם שעות המענה.
לטפל בפניות שמגיעות דרך ההצהרה
ההצהרה מזמינה פניות, וזה דבר טוב. גולש שטורח לכתוב לכם מסביר בדיוק איפה הוא נתקע, וזה מידע שאף סורק לא ייתן. מה שחשוב הוא שיהיה תהליך ברור למה שקורה אחרי שהפנייה מגיעה:
- עונים מהר ומציעים דרך חלופית לקבל את השירות
- מתעדים את הפנייה, את התאריך ואת מה שתואר בה
- בודקים את הבעיה בעצמכם ומעבירים לתיקון
- מעדכנים את הפונה כשהבעיה תוקנה
- מעדכנים את ההצהרה אם התגלה משהו חדש
פנייה יכולה להגיע גם בניסוח רשמי, כהודעה שדורשת לתקן ליקוי. לפי תקנה 35א(ד), סטייה מהוראות הנגישות לאינטרנט לא נחשבת הפרה אלא אם נשלחה הודעה כזו והליקוי לא תוקן בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים. במקרה כזה מעבירים את הפנייה לעורך דין ומתחילים לתקן במקביל.
שווה לשמור את כל הפניות במקום אחד, גם את אלה שנפתרו מהר. אחרי כמה חודשים רואים דפוס: אותו טופס, אותו דפדפן, אותה בעיה בנייד. הדפוס הזה אומר לכם מה לתקן קודם, ואחר כך גם מה לכתוב בהצהרה.
לעדכן את ההצהרה אחרי כל סבב תיקונים
הצהרה היא תמונת מצב, ותמונת מצב מתיישנת. כל סבב תיקונים, עיצוב מחדש, החלפת תבנית או מודול חדש באתר הם סיבה לעדכן אותה, כולל התאריך. הצהרה שלא עודכנה מאז שהאתר נבנה מתארת אתר שכבר לא קיים.
הדרך הפשוטה לא לשכוח היא להכניס את ההצהרה לצ'ק ליסט חודשי לניהול האתר. פעם בחודש פותחים אותה, בודקים שהפרטים נכונים ושהתאריך משקף את הבדיקה האחרונה, ומעדכנים את הסעיף של מה שעוד לא הונגש.
אחרי כל שינוי גדול כדאי גם לבדוק מחדש את ההתאמות שההצהרה מתארת. תבנית חדשה יכולה לשבור תפריט שעבד, ואז המשפט בהצהרה כבר לא נכון. הבדיקה לוקחת כמה דקות, והיא שומרת על ההצהרה אמינה.
כדאי גם לשמור עותק של כל גרסה של ההצהרה, עם התאריך שבו פורסמה. אם מגיעה פנייה על משהו שקרה לפני כמה חודשים, אפשר להראות בדיוק מה היה כתוב באותו זמן, מה תוקן מאז ומתי.
שאלות ותשובות על הצהרת נגישות לאתר
האם הצהרת נגישות לבדה מספיקה
לא. ההצהרה מתארת את מצב הנגישות באתר, אבל החובה עצמה, לפי תקנה 35א, היא שהאתר יעמוד בת"י 5568 ברמה AA. הצהרה בלי אתר מונגש היא תיאור של בעיה, לא פתרון שלה. מה שכן, הצהרה כנה עם דרך חלופית ופרטי קשר שעובדים עוזרת לגולשים כבר היום, עוד לפני שהתיקונים הסתיימו.
מה כותבים בהצהרה כשחלק מהאתר עוד לא מונגש
כותבים את זה במפורש. לכל רכיב שעוד לא הונגש מתארים במילים פשוטות מה הבעיה, למה היא עדיין קיימת, ואיך מקבלים את אותו שירות בדרך חלופית, למשל בטלפון או בוואטסאפ. הצהרה שמודה במה שפתוח ומציעה פתרון בינתיים אמינה הרבה יותר מהצהרה שמבטיחה הכל.
איפה צריך להופיע הקישור להצהרת הנגישות
לפי תקנה 35ה, ההצהרה מוצבת במקום בולט באתר ובאפליקציה. בפועל מקשרים אליה מהפוטר של כל עמוד, עם הטקסט "הצהרת נגישות", וכדאי לקשר אליה גם מעמוד העזרה. ההצהרה עצמה צריכה להיות עמוד נגיש עם טקסט אמיתי, ולא קובץ סרוק או תמונה.
האם אפשר להעתיק הצהרת נגישות לדוגמה מאתר אחר
אפשר להשתמש בה כשלד, לא כהצהרה. לפי תקנה 35ה ההצהרה מפרטת את ההתאמות שבוצעו באתר שלכם, ולכן הצהרה מועתקת שמתארת התאמות של אתר אחר לא נכונה מהיום הראשון. משאירים את המבנה, ומחליפים כל משפט בתיאור של מה שנבדק אצלכם, עם פרטי קשר שבדקתם בעצמכם.
הצהרה טובה היא תמונת מצב כנה של האתר
אחרי מעל 10 שנות ניסיון בעבודה על אתרים וחנויות, ההצהרות שעובדות הכי טוב הן דווקא הפשוטות: מה נבדק, מה תוקן, מה עוד פתוח ולמי מתקשרים. הן לא מרשימות, אבל כל משפט בהן נכון, וזה מה שגולש ועורך דין מחפשים.
בסופו של דבר, הצהרת נגישות לאתר היא הבטחה קטנה שהעסק נותן לגולשים שלו: אנחנו יודעים איפה האתר עומד, ואם נתקעתם, יש מי שיעזור. הצהרה שנכתבת מתוך בדיקה ומתעדכנת אחרי כל שינוי מקיימת את ההבטחה הזאת. הצהרה מועתקת רק מבטיחה.
אם אתם רוצים הצהרה שנכתבת מתוך מה שנבדק באתר שלכם, אפשר להתחיל מהנגשת אתרים, עם בדיקה של ההצהרה הקיימת ושל העמודים המרכזיים.