חובת הנגשת אתר אינטרנט: מי חייב, מה נדרש ומה בודקים קודם?
שולחן עץ בהיר עם מחשב נייד סגור, ערימת דפים ריקים ומשקפי קריאה, ומקל נחייה לבן נשען על קצה השולחן

חובת הנגשת אתר אינטרנט: מי חייב, מה נדרש ומה בודקים קודם?

רוב בעלי האתרים שומעים על חובת הנגשת אתר אינטרנט ברגע אחד: כשמישהו מספר להם על מכתב התראה שקיבל עסק אחר. התגובה הטבעית היא להתקין כפתור נגישות בפינה, להעתיק הצהרה מאתר אחר ולסמן וי. מה שהחוק בודק בפועל הוא משהו אחר לגמרי: האם אדם שגולש במקלדת, בקורא מסך או בהגדלה יכול להשלים באתר שלכם את אותה פעולה כמו כולם, ליצור קשר, לקבוע תור או לקנות. המאמר אינו ייעוץ משפטי, הוא מפה מעשית של מה שנדרש ומאיפה מתחילים.

להבין על מי חלה חובת הנגשת אתר אינטרנט

מה שמכונה בדרך כלל חוק נגישות אתרים הוא בפועל תקנה 35א לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות). לפי התקנה, אתר או אפליקציה שנותנים שירות לציבור בישראל צריכים לעמוד בתקן הישראלי ת"י 5568 ברמה AA. המילה החשובה כאן היא שירות, והיא רחבה הרבה יותר ממה שנדמה לרוב בעלי העסקים.

זה כולל גם אתרים שלא מוכרים אונליין. משרד עורכי דין שמציג תחומי עיסוק, קליניקה שמאפשרת לקבוע תור, או קבלן שמציג פרויקטים ומבקש להשאיר פרטים, כולם נותנים דרך האתר שירות או מידע על שירות.

בפועל, התשובה לשאלה מי חייב להנגיש אתר רחבה יותר ממה שנדמה, גם כשבעל העסק בטוח שהאתר שלו רק מציג מידע. אלה סוגי האתרים שכמעט תמיד נמצאים בתוך התמונה:

  • חנות אונליין שמוכרת מוצרים לציבור
  • אתר תדמית של נותן שירות עם טופס צור קשר
  • אתר שמאפשר לקבוע תור, להזמין או להירשם
  • אתר של עמותה או ארגון שנותנים שירות לציבור
  • אפליקציה של עסק שנותנת את אותו שירות

אם האתר שלכם מופיע ברשימה, ההנחה הבטוחה היא שהחובה חלה עליכם עד שעורך דין אומר אחרת. יש פטורים לעסקים קטנים, ועל הדרך הנכונה לבדוק אותם נרחיב בהמשך.

נקודה שהרבה בעלי עסקים מפספסים: החובה מוטלת על מפעיל האתר, כלומר על בעל העסק, ולא על מי שבנה אותו ולא על הפלטפורמה. גם מרכז התמיכה של קונימבו כותב שחוק הנגישות לאתר חל על בעל העסק בלבד, ושהנגשת אתר אינה תהליך חד פעמי.

לדעת לפי איזה תקן בודקים את האתר

ת"י 5568 הוא התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט. חלק 1 שלו עוסק באתרים, וחלק 2 במסמכים דיגיטליים. התקנות מגדירות את התקן "כתיקונם מזמן לזמן", זאת אומרת שהגרסה שמחייבת היא הגרסה הנוכחית, ולא זו שהייתה בתוקף כשהאתר נבנה.

התקן מבוסס על WCAG, ההנחיות הבין-לאומיות של W3C לנגישות תוכן ווב, עם התאמות לאומיות. ההנחיות מחולקות לשלוש רמות, A, AA ו-AAA, והרמה שהתקנות בישראל דורשות היא האמצעית, AA. זו רמה שאתר עסקי רגיל יכול לעמוד בה, בלי לוותר על העיצוב ובלי לבנות את האתר מחדש.

בפועל, הרבה אנשי מקצוע בודקים לפי WCAG 2.1 או 2.2 ברמה AA. W3C כותב שעבודה לפי הגרסאות החדשות מכסה גם את דרישות 2.0, שעליה מבוסס התקן הישראלי, ולכן זו דרך נוחה לעבוד בלי לפספס דרישה. מה שכן, החובה עצמה מוגדרת לפי התקן הישראלי ולא לפי גרסה כזו או אחרת של WCAG.

לתרגם את הרמה AA לדברים שרואים באתר

תקן נשמע כמו מסמך משפטי, אבל רוב הדרישות שלו מתורגמות לדברים מוחשיים מאוד במסך. מי שמסתכל על האתר שלו דרך הרשימה הבאה מבין מהר איפה הוא עומד:

  • לכל תמונה שנושאת מידע יש טקסט חלופי שמתאר אותה
  • טקסט רגיל בניגודיות של לפחות 4.5:1 מול הרקע, וטקסט גדול 3:1
  • כל תפריט, כפתור וטופס עובדים גם במקלדת, עם פוקוס שרואים
  • לכל שדה בטופס יש תווית, והודעת שגיאה מופיעה במילים ולא רק בצבע
  • הכותרות בעמוד בנויות לפי מבנה ולא לפי גודל
  • הגדלה של העמוד ל-200% לא שוברת את התוכן
  • שפת העמוד מוגדרת, כדי שקורא מסך יקריא בעברית

אף אחד מהסעיפים האלה לא דורש עיצוב חדש או בנייה מחדש של האתר. רובם יושבים בקוד של התבנית ובתוכן שאתם מעלים, ושם בדיוק נמצאות הבעיות הנפוצות ביותר.

מעבר לרשימה, יש דרישות שקל לפספס באתר עם תוכן שמשתנה על המסך: הודעה שמופיעה אחרי שליחת טופס, קרוסלה שזזה לבד, או פופאפ שנפתח ולא משחרר את המקלדת. גם הן חלק מהתקן, וגם אותן בודקים ידנית.

לפי דוח WebAIM Million לשנת 2026, שבדק מיליון עמודי בית, טקסט בניגודיות נמוכה נמצא ב-83.9% מהעמודים, תמונות בלי טקסט חלופי ב-53.1% ושדות טופס בלי תווית ב-51%. אלה לא תקלות נדירות של אתרים מוזנחים, אלא המצב הרגיל של רוב האתרים, כולל אתרים חדשים ויפים.

להפריד בין החובה לבין כפתור הנגישות

הבלבול הכי נפוץ הוא המחשבה שהחוק מחייב כפתור. מה שהתקנות דורשות הוא שהאתר עצמו יעמוד בתקן, וכפתור בפינה הוא לכל היותר כלי עזר לגולש. תוסף נגישות מוסיף תפריט של הגדלת טקסט והחלפת ניגודיות, אבל הוא לא משנה את הקוד של התבנית.

הבעיה מתחילה כשהכפתור מחליף את התיקון. אם תפריט ההמבורגר לא נפתח במקלדת, או שהטופס לא מקריא את שמות השדות, הכפתור לא יסדר את זה, כי הקוד שמתחת נשאר אותו קוד. לכן אתר עם כפתור נגישות יכול להיות רחוק מאוד מהתקן.

יש גם אינדיקציה מבתי המשפט. בהסדר פשרה שאישר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתובענה ייצוגית (ת"צ 70944-05-23), העסק התחייב להנגיש את האתר בקוד המקור ולפי ת"י 5568 ברמה AA, בלי להסתמך על תוסף נגישות. זה הסדר ולא הלכה מחייבת, אבל הוא מראה מה התקבל כפתרון.

לבדוק מה נכנס לגבולות האתר

החובה לא נעצרת בעמוד הבית. היא חלה על כל מה שהגולש צריך כדי לקבל את השירות, כולל רכיבים שבעלי עסקים נוטים לשכוח כי הם לא חלק מהעיצוב. אלה החלקים שכדאי לסמן ברשימה כבר מההתחלה:

  • כל העמודים, כולל עמודי שירות, מאמרים ודפי נחיתה
  • טפסים, קביעת תורים, עגלה וקופה
  • קבצים להורדה כמו ברושור, תפריט, הוראות הפעלה או טופס
  • סרטונים, בהתאם לסוג הגוף ולמחזור שלו
  • רכיבים של צד שלישי כמו צ'אט, יומן תורים או ביקורות

על קבצים, תקנה 35א(ג) קובעת שמסמך שהוכן מ-26.10.2017 ואילך צריך להיות נגיש לפי התקן. על סרטונים, חובת הכתוביות לפי תקנה 35ד חלה רק על חלק מהגופים, ואת זה בודקים מול עורך דין לפי הנתונים של העסק.

רכיבים של צד שלישי הם מקרה מיוחד. לפי תקנה 35ב, מפעיל האתר לא אחראי לתוכן שסיפק צד שלישי, אבל הוא צריך לספק תשתית נגישה. זה אומר שצ'אט או יומן תורים שהטמעתם הם עדיין חלק מהחוויה שלכם, וכדאי לבדוק אותם לפני שבוחרים ספק.

לפרסם הצהרת נגישות שמתארת את המצב

הצהרת נגישות היא עמוד חובה באתר, ותקנה 35ה מגדירה מה הוא כולל. ההצהרה מוצבת במקום בולט, בדרך כלל בקישור מהפוטר של כל עמוד, ומפרטת את הדברים הבאים:

  • מידע על התאמות הנגישות שבוצעו באתר
  • פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות איתו
  • פרטים ליצירת קשר לדיווח על בעיה או לבקשת הנגשה

מקובל להוסיף גם את התקן והרמה, מה עוד לא הונגש ואיך מקבלים אותו בדרך חלופית, ותאריך בדיקה אחרון. ההצהרה הכי מזיקה היא זו שהועתקה מאתר אחר ומתארת התאמות שלא קיימות אצלכם, כי היא יוצרת פער בין מה שכתוב לבין מה שהגולש חווה.

בגדול, הצהרה טובה נכתבת אחרי בדיקה ולא לפניה. מי שכותב אותה בכנות מגלה תוך כדי כתיבה מה עוד לא טופל, וזה בדיוק המידע שצריך כדי לבנות את סדר העבודה.

להבין מה קורה כשמגיעה פנייה

כאן נמצא אחד הפרטים החשובים והפחות מוכרים. לפי תקנה 35א(ד), סטייה מהוראות הנגישות לאינטרנט לא נחשבת הפרה אלא אם נשלחה הודעה שדורשת לתקן אותה, והיא לא תוקנה בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 ימים מקבלת ההודעה. החלון הזה קיים כבר היום, בלי קשר לתיקוני חקיקה עתידיים.

במקביל, לפי תקנה 35א(ד)(2), מי שקיבל הודעה כזו צריך לבצע התאמות חלופיות בהקדם האפשרי. זאת אומרת שבזמן התיקון הלקוח צריך לקבל את השירות בדרך אחרת. אם הגיעה אליכם פנייה, זה סדר הצעדים שעובד בפועל:

  1. מעבירים את הפנייה לעורך דין ומתעדים את תאריך הקבלה
  2. מפרסמים ערוץ פנייה לנגישות בטלפון, בוואטסאפ ובמייל
  3. בודקים קודם את העמודים והפעולות שהפנייה מזכירה
  4. מתקנים לפי מה שחוסם פעולה, ומתעדים כל תיקון עם תאריך
  5. מעדכנים את הצהרת הנגישות כך שתתאר את המצב בפועל

התיעוד חשוב לא פחות מהתיקון עצמו. דוח שמראה מה נבדק, מה תוקן ומתי, הוא מה שעורך הדין שלכם יבקש לראות, והוא גם מה שמונע עבודה כפולה בפעם הבאה.

מה שלא כדאי לעשות הוא להתעלם, או להפך, למהר ולהתקין משהו רק כדי שאפשר יהיה לכתוב שטופל. תיקון שלא נבדק בפועל לא עוזר לגולש שפנה, והוא גם לא יעמוד בשאלה הראשונה שעורך הדין ישאל: מה בדיוק השתנה באתר.

להכיר את הסיכון בלי להיבהל ממנו

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע כמה מסלולי אכיפה. לפי סעיף 19נא, בית המשפט רשאי לפסוק בעוולת נגישות פיצוי של עד 50 אלף ש"ח בלי הוכחת נזק, בסכום שצמוד למדד. לפי סעיף 19נג, מלבד הנפגע עצמו רשאים לתבוע גם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וארגונים שעוסקים בזכויות אנשים עם מוגבלות.

בנוסף, לפי סעיף 19מג, הנציבות רשאית להוציא צו נגישות שמפרט מה צריך לעשות, ותובענה ייצוגית היא מסלול נוסף. המספרים האלה מוצגים כאן כעובדה ולא כאיום. מי שמטפל באתר בצורה מסודרת לא צריך לחיות בפחד, הוא צריך תוכנית עבודה.

המאמר אינו ייעוץ משפטי. בכל שאלה של חובה, פטור או תביעה, ההחלטה מתקבלת מול עורך דין שמכיר את הנתונים של העסק שלכם, ואנשי איקומרס עוסקים בצד המעשי: מה שבור באתר ואיך מתקנים אותו.

לעקוב אחרי תיקון 16 בלי לבנות עליו

בחודשים האחרונים הרבה בעלי עסקים שמעו שהחוק משתנה. תיקון 16 לחוק תובענות ייצוגיות אושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדה המשותפת של ועדות החוקה והכלכלה ב-15.10.2026, כולל הוראות שמצמצמות ייצוגיות נגד עסקים קטנים, ודרישה לפנייה מוקדמת ול-60 ימים לתיקון בחלק מעילות הנגישות.

נכון ל-08.11.2026 לא נמצא דיווח על אישור התיקון במליאת הכנסת, ולכן החוק הקיים חל במלואו. וגם אם התיקון יעבור, הוא לא מבטל את החובה להנגיש, את התביעה האישית ואת הסמכות של הנציבות להוציא צו נגישות.

לכן הגישה הנכונה היא לא לחכות. אתר שמתוקן היום לא צריך לדאוג ממה שיוחלט במליאה, ואתר שמחכה לתיקון החקיקה דוחה עבודה שהוא יצטרך לעשות בכל מקרה.

לבדוק פטורים מול עורך דין ולא מול פורום

פטור מהנגשת אתר קיים בתקנה 35ו, בין השאר לעסקים קטנים, והוא תלוי בנתונים של העסק. ברשת מסתובבים ספים שונים וסותרים, חלקם של הוראות מעבר שכבר פקעו, ולכן המאמר לא מביא כאן מספרים. את השאלה אם העסק שלכם פטור בודקים מול עורך דין, עם הדוחות האמיתיים ביד.

יש גם פטור מסוג אחר, פטור טכנולוגי. כשהפלטפורמה לא מאפשרת לבצע דרישה מסוימת, מורשה לנגישות השירות רשאי לפטור ממנה על סמך חוות דעת מקצועית, לעד שלוש שנים עם חידוש אחד. רק מורשה לנגישות השירות יכול לתת את הפטור הזה, לא בונה האתר ולא ספק התוסף.

ומה שכדאי לזכור גם כשיש פטור: הלקוחות לא משתנים. אדם שמשתמש בקורא מסך ולא מצליח למלא את הטופס לא ישאיר פנייה, בלי קשר לשאלה המשפטית. אתר נגיש מאבד פחות לקוחות, וזה נכון גם לעסק שפטור לגמרי.

להחליט מי אחראי לכל שכבה באתר

האחריות המשפטית על בעל העסק, אבל לא כל תיקון נמצא בידיים שלו. ממצא בתמונה מתקנים בעורך התוכן, ממצא בתפריט מתקנים בתבנית, וממצא ברכיב התשלום של הפלטפורמה רק הפלטפורמה יכולה לתקן. כדי שלא ייווצר מצב שבו כל אחד מחכה לשני, מחלקים את הממצאים לשכבות:

  • תוכן: טקסט חלופי, כותרות, טבלאות וטקסט קישורים, אצלכם בעורך
  • תבנית: הדר, תפריט, פוטר, טפסים ורכיבים שחוזרים בכל עמוד
  • פלטפורמה: רכיבי מערכת שאין לכם גישה לקוד שלהם
  • צד שלישי: צ'אט, יומן תורים, פופאפים, ביקורות ורכיב סליקה

לכל ממצא צריכה להיות כתובת אחת: אתם, המפתח, הפלטפורמה או ספק חיצוני. מה שהפלטפורמה לא מאפשרת לשנות מתועד, מדווח לספק ונכנס להצהרה יחד עם דרך חלופית.

השלב שבו הכי קל לסדר את זה הוא לפני שהאתר נבנה. מי שמתכנן מעבר פלטפורמת איקומרס או בנייה של אתר חדש יכול לכתוב בחוזה שהתוצר יעבור בדיקה במקלדת ובקורא מסך לפני מסירה. סעיף אחד בחוזה חוסך חודשים של תיקונים בדיעבד.

לבדוק את האתר בעצמכם לפני שמזמינים בדיקה

לפני שמזמינים בדיקה מקצועית, אפשר לקבל תמונה ראשונית בעצמכם, בלי שום כלי מיוחד. רבע שעה של בדיקה ידנית מגלה בדרך כלל את הבעיות הגדולות, ובעיקר מראה לכם איך האתר מרגיש למי שלא משתמש בעכבר. זה מה שבודקים:

  1. מניחים את העכבר בצד ועוברים על האתר במקש Tab בלבד
  2. בודקים שבכל רגע רואים איפה הפוקוס, ושכל חלון נסגר במקש Esc
  3. שולחים את טופס צור קשר בלי עכבר, כולל הודעת השגיאה
  4. מגדילים את הדפדפן ל-200% ובודקים שהתוכן לא נחתך
  5. מפעילים קורא מסך ומקשיבים לעמוד הבית ולטופס

קורא מסך כבר נמצא אצלכם או זמין להורדה חופשית: NVDA ב-Windows, VoiceOver במכשירי Apple ו-TalkBack באנדרואיד. אין צורך להפוך למומחים, מספיק לשמוע איך נשמעים כפתור בלי שם ותמונה בלי טקסט חלופי כדי להבין למה הם חשובים.

הבדיקה הזאת לא מחליפה בדיקה מלאה, כי היא לא עוברת על כל התבניות ולא מודדת ניגודיות במדויק. מה שכן, היא נותנת לכם שפה משותפת מול מי שיבדוק את האתר, ומונעת מצב שבו אתם מקבלים דוח ולא מבינים מה כתוב בו.

לתעדף לפי מה שחוסם פעולה

דוח נגישות ראשון נראה בדרך כלל מפחיד, עם עשרות או מאות שורות. רוב השורות חוזרות על עצמן, כי אתר בנוי על מעט תבניות, וכפתור בלי שם בתבנית מופיע בכל עמוד שבנוי עליה. תיקון אחד בתבנית סוגר את כולן.

הסדר הנכון הוא לפי הפעולות שהעסק חי מהן, ולא לפי אורך הרשימה או לפי מה שהכי קל לתקן. זה הסדר שעובד כמעט בכל אתר, תדמית או חנות:

  1. ממצאים שחוסמים יצירת קשר, קביעת תור, רכישה או חיפוש
  2. רכיבים שמופיעים בכל עמוד, כמו ההדר, התפריט והפוטר
  3. התבניות המרכזיות, כמו עמוד שירות, דף קטגוריה ודף מוצר
  4. תוכן חוזר כמו ALTים, כותרות וטקסט קישורים
  5. עמודי תוכן, מאמרים וטפסים משניים

כך רוב הדוח נסגר בכמה תיקונים בודדים בתבניות. מה שנשאר אחריהם הוא רשימה קצרה של מקרים חריגים, שאפשר לעבור עליה בשקט ולתקן אחד אחרי השני.

כדאי גם לדעת שסורק אוטומטי מוצא רק חלק מהתמונה. לפי דוח הכיסוי של Deque, בדיקות אוטומטיות זיהו 57.38% מכלל הבעיות שנמצאו ביותר מ-13,000 עמודים. את השאר מוצאים בבדיקה ידנית: מעבר על האתר במקלדת בלבד, הקשבה לו בקורא מסך והגדלה ל-200%. בדיקת נגישות לאתר שלא כוללת את החלק הידני מפספסת בדיוק את מה שהגולש מרגיש.

לשמור על הנגישות אחרי כל שינוי באתר

אתר לא עומד במקום. עדכון של התבנית, מודול חדש, באנר של מבצע או פופאפ שמישהו הוסיף ביום שישי יכולים לשבור תיקון שעבד מצוין. לכן הנגשה היא לא פרויקט שמסיימים, אלא שורה קבועה בבדיקה שעושים ממילא לפני כל שינוי.

הדרך הפשוטה היא להוסיף שלוש בדיקות קצרות לבדיקת QA לפני פרסום שינויים: מעבר במקלדת על המסך שהשתנה, טקסט חלופי לכל תמונה חדשה, ובדיקה שהטקסט קריא על הרקע. חמש דקות לפני כל עלייה לאוויר חוסכות שבוע של תיקונים אחר כך.

בגדול, זה עובד בדיוק כמו אבטחת חנות אינטרנטית: לא מוצר שקונים פעם אחת, אלא נוהל. מי שבודק פעם בחודש את אותן תבניות ומשווה למה שהיה, תופס נסיגה תוך ימים במקום לגלות אותה ממכתב.

שאלות ותשובות על חובת הנגשת אתר אינטרנט

לפי איזה תקן בודקים אם אתר נגיש

לפי תקנה 35א, אתר שנותן שירות לציבור צריך לעמוד בת"י 5568 ברמה AA, והגרסה המחייבת היא הגרסה הנוכחית של התקן. התקן מבוסס על הנחיות WCAG הבין-לאומיות, ולכן בדיקה לפי WCAG 2.1 או 2.2 ברמה AA מכסה גם את דרישות WCAG 2.0 שעליהן הוא מבוסס. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

מי אחראי לנגישות האתר, בעל העסק או מי שבנה אותו

החובה חלה על מפעיל האתר, כלומר על בעל העסק, ולא על הסטודיו שבנה אותו ולא על הפלטפורמה. מה שכן, את העבודה אפשר לחלק: תוכן מתקנים בעורך, תבנית מתקן המפתח, ורכיבים של הפלטפורמה מדווחים לספק. כדאי לכתוב בחוזה עם בונה האתר שהתוצר ייבדק במקלדת ובקורא מסך לפני מסירה.

כמה זמן יש לתקן אחרי שמקבלים הודעה על ליקוי נגישות

לפי תקנה 35א(ד), סטייה מהוראות הנגישות לאינטרנט לא נחשבת הפרה אלא אם נשלחה הודעה שדורשת לתקן אותה, והיא לא תוקנה בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 ימים מקבלת ההודעה. בזמן הזה צריך גם לתת התאמה חלופית בהקדם האפשרי. המידע כללי, ואת הצעדים המשפטיים קובעים מול עורך דין.

האם תוסף נגישות מספיק כדי לעמוד בחובה

תוסף נגישות לבדו לא מתקן את הקוד של האתר, ולכן הוא לא מבטיח עמידה בת"י 5568. הבעיות הנפוצות, כמו ניגודיות נמוכה, תמונות בלי טקסט חלופי ושדות בלי תווית, יושבות בתבנית ובתוכן. תוסף יכול להיות שכבת עזר לגולש, אבל רק אחרי שהאתר עצמו תוקן.

החובה נמדדת בשימוש באתר ולא במסמכים

אחרי מעל 10 שנות ניסיון ומעל 60 חנויות שניהלתי, התמונה חוזרת כמעט בכל אתר: הכפתור קיים, ההצהרה קיימת, והטופס עדיין לא נשלח במקלדת. מי שמתחיל מהפעולות ולא מהמסמכים מגיע לאתר מסודר הרבה יותר מהר, ובדרך גם משפר את החוויה לכל הגולשים.

בסופו של דבר, חובת הנגשת אתר אינטרנט היא חובה לאפשר לכל אדם לקבל את השירות שלכם דרך האתר. מפה ברורה של מי חייב, לפי איזה תקן ומה קורה כשמגיעה פנייה, הופכת את החובה מאיום לסדר עבודה. ואתר שנבדק, תוקן ותועד הוא גם אתר שקל יותר לנהל.

אם אתם רוצים לדעת איפה האתר שלכם עומד ומה לתקן קודם, אפשר להתחיל מהנגשת אתרים לפי ת"י 5568, עם בדיקה של העמודים והפעולות שהכי חשובים לעסק.

נכתב ע״י

טל שילון

עוד מאמרים בנושא

הנגשת אתרים | הצהרת נגישות | חנות אונליין | נגישות | קונימבו

ארגז כלים מעץ פתוח על שולחן עבודה, מגש עליון מסודר במברגים קטנים, ותא תחתון סגור במנעול פליז קטן

אקומרס | חוויית משתמש | חיפוש פנימי | יחס המרה | ניהול קטלוג

פעמון פליז לדלפק לצד קובייה קטנה מעץ שחוק, כיפת הפעמון תופסת נקודת אור אחת
טעינת פוסטים נוספים
0 0 הצבעות
דירוג המאמר
הרשמה לעדכונים
שלחו לי עדכון על
guest
0 תגובות
הישנות ביותר
החדשות ביותר המדורגות ביותר

נשארים מעודכנים בכל מה שחדש בדיגיטל

מעל 300 אנשי שיווק ובעלי עסקים נשארים מעודכנים בכל מה שחדש בשיווק דיגיטלי מאז 2016

המייל משמש רק לניוזלטר שלי, ואפשר להסיר אותו בכל רגע.
מה נשמר ואיך מעיינים או מוחקים: מדיניות הפרטיות

0
אשמח לשמוע מה אתם חושבים, כתבו תגובה.x