כשעסק מחליט שהגיע הזמן לקטלוג, הבקשה הראשונה היא בדרך כלל "שיהיה יפה ושיהיו בו כל המוצרים". התגובה הנאיבית היא לפתוח תוכנת עיצוב, לסדר את המוצרים כמו שהם יושבים במחסן ולמלא עמודים עד שנגמרים המוצרים. בפועל, בניית קטלוג מוצרים מצליחה או נכשלת בהחלטות שקודמות לעיצוב: למי הספר מיועד, איך הקונה מחפש בו, מה נשאר בחוץ ואיך מזהים כל מוצר. קטלוג שנבנה ככה עובד שנים, וקטלוג שמדלג עליהן נראה טוב רק עד שמישהו מנסה למצוא בו מוצר.
להתחיל מהשאלה למי הקטלוג נכתב
קטלוג לסיטונאים וקטלוג לוועד עובדים יכולים להכיל את אותם מוצרים בדיוק, ועדיין להיות שני ספרים שונים לגמרי. הסיטונאי מחפש מק"ט ורוצה לעבור על מחלקה שלמה במהירות. חבר הוועד מחפש רעיון ורוצה להבין מה הוא מקבל. מי שלא מחליט מראש למי הספר נכתב, מקבל ספר שלא מתאים לאף אחד.
לפני שפותחים עמוד ראשון, שווה לכתוב בשורה אחת מי הקורא העיקרי ומה הוא עושה עם הקטלוג. אלה הקוראים הנפוצים, וכל אחד מהם דוחף את הספר לכיוון אחר:
- סיטונאים וחנויות, שמזמינים לפי מק"ט ומשווים בין דגמים
- סוכני מכירות, שפותחים את הקטלוג מול לקוח ומחפשים מוצר תוך כדי שיחה
- ועדי עובדים ורכש, שמעבירים את הקובץ בין כמה אנשים לפני החלטה
- מבקרים בתערוכה, שלוקחים עותק מודפס וחוזרים אליו אחרי שבוע
- לקוחות קבועים, שרוצים לראות מה חדש מאז הפעם הקודמת
ברוב העסקים יש קורא ראשי אחד ועוד אחד או שניים בצד. הקורא הראשי קובע את הסדר, את כמות התוכן ואת המהדורה העיקרית, והאחרים מקבלים מהדורה מותאמת של אותו ספר, ולא ספר נפרד שצריך לתחזק במקביל.
בנוסף, הקורא קובע את הטון של כל עמוד. סוכן שמחזיק את הקטלוג מול לקוח צריך עמודים שאפשר להראות בלי להסביר. מבקר בתערוכה צריך שער שזוכרים, ועמוד קשר שאומר בדיוק איך מזמינים ממי.
לתכנן מחלקות לפי איך שהקונה מחפש
הטעות הנפוצה ביותר בקטלוג היא לבנות אותו לפי המחסן: לפי ספקים, לפי מדפים או לפי סדר הקליטה במלאי. לעובד במחסן זה הגיוני, אבל לקונה זה חסר משמעות. הקונה לא יודע מאיזה ספק הגיע המוצר, הוא יודע מה הוא צריך לעשות איתו.
במקום מחלקות לפי מקור, בונים מחלקות לפי שימוש או לפי הבעיה שהמוצר פותר. בחנות כלי עבודה עם 2,000 מק"טים, למשל, "כלי חשמל נטענים" ו"מדידה ופילוס" עובדים טוב יותר משמות של מותגים, כי ככה הקונה חושב כשהוא עומד מול עבודה. מבנה טוב עומד בכמה תנאים פשוטים, ואפשר לבדוק אותם על דף לפני שמעצבים משהו:
- כל מחלקה מתארת שימוש או סוג מוצר, לא ספק
- שם המחלקה הוא המילה שהקונה היה משתמש בה בעצמו
- מחלקה ותת מחלקה, בלי רמה נוספת שמבלבלת
- אין מחלקה עם מוצר אחד או שניים בלבד
- סדר המחלקות הולך מהמוצרים המרכזיים אל המשלימים
אם יש לכם אתר, שווה להסתכל על עץ הקטגוריות שלו כנקודת פתיחה, ולא להעתיק אותו. באתר יש קטגוריות שנפתחו לקמפיין או לעונה, ובספר הן רק מפזרות את המוצרים. אותם שיקולים שעוזרים להחליט אילו קטגוריות לפתוח באתר עובדים גם כאן, עם סינון קשוח יותר.
תת מחלקה היא המקום שבו הקונה כבר יודע מה הוא רוצה ומחפש את הדגם. לכן היא צריכה להיות צרה מספיק כדי שכל המוצרים בה ייראו כמו אפשרויות לאותו צורך. חנות עם 150 תתי מחלקות באתר מגיעה לרוב לספר עם הרבה פחות, כי חלק מהן מתמזגות בלי שהקונה מרגיש בכלל.
לשבץ כל מוצר בבית אחד בלבד
באתר מוצר יכול לשבת בכמה קטגוריות במקביל, וזה אפילו טוב, כי הגולש מגיע אליו מכל כיוון. בספר זה בדיוק ההפך: מוצר שמופיע פעמיים מנפח את הספר, מבלבל את האינדקס ונראה כמו טעות. לכן כל מוצר מקבל בית אחד, ומכל מקום אחר רק מפנים אליו.
השאלה היא איזה בית. כאן נכנס סדר עדיפויות כתוב: כשמוצר שייך גם למחלקה של שימוש וגם למחלקה של מותג או של עונה, השימוש מנצח. כשהוא שייך לשתי מחלקות של שימוש, הוא הולך לזו שבה הקונה יחפש אותו קודם, והמחלקה השנייה מקבלת שורה בתוכן העניינים שמפנה אליו.
אותו היגיון חל על המקרים שחוזרים בכל קטלוג. אביזר שמתאים לכמה מוצרים יושב במחלקת האביזרים ולא ליד כל אחד מהם. סט יושב ליד המוצר העיקרי שבו, ומוצר עונתי יושב במחלקת השימוש שלו. את הכללים האלה מחליטים פעם אחת, ולא מוצר אחרי מוצר.
ההחלטות האלה נראות קטנות, אבל הן מה שמאפשר לאינדקס להיות נכון ולתוכן העניינים להיות אמין. כשהשיוך למחלקות סגור לפני העימוד, אף מוצר לא זז באמצע העבודה ולא גורר איתו את מספרי העמודים של כל מה שבא אחריו.
להחליט מה נשאר מחוץ לספר
קטלוג הוא לא תמונת מצב של המלאי. הוא ההצעה שלכם לתקופה הקרובה, המדף הדיגיטלי שאתם שמים מול הסוכן והסיטונאי, ולכן חלק ממה שיש באתר או במחסן לא צריך להגיע אליו. מה שנכנס בלי החלטה מנפח את הספר ומקשה למצוא את מה שחשוב. אלה הקבוצות שכמעט תמיד צריכות החלטה מפורשת לפני שמתחילים לעבוד:
- מבצעים ומארזי מבצע, שמתיישנים עוד לפני שהספר מגיע לקורא
- פריטי עודפים וסוף סדרה, שהם בעצם עוד עותק של מוצר רגיל
- כפילויות: אותו מוצר בשני רישומים עם שם כמעט זהה
- מוצרים שאזלו מהמלאי ולא יחזרו
- קטגוריות כלליות כמו "חדש" או "הנמכרים ביותר", שאינן מחלקות
כל קבוצה כזאת מקבלת כלל אחד, ולא החלטה פרטנית לכל מוצר. כפילויות הן המקרה הכי מטעה, כי באתר הן לא תמיד בולטות. שווה לדעת לזהות מוצרים כפולים לפני העימוד, ולהשאיר בספר את הרישום העשיר מבין השניים.
מוצר שאזל זמנית הוא החלטה עסקית ולא טכנית. אם הוא חוזר לפני שהקטלוג יגיע לרוב הקוראים, הוא נשאר. אם לא, הוא יורד, כי סוכן שמציג מוצר שאין במלאי מאבד אמינות מול הלקוח שלו.
כל מה שיצא מהספר נכנס לרשימה קצרה שמגיעה אליכם לאישור. כך אף אחד לא מגלה אחרי ההפצה שמוצר חשוב חסר, ואם משהו ירד בטעות, מחזירים אותו לפני שהעיצוב מתחיל.
לסדר מק"טים ושמות לפני העימוד
בקטלוג המק"ט הוא שפה משותפת. הקונה כותב אותו בהזמנה, הסוכן מחפש לפיו באינדקס, והמחסן מלקט לפיו. מק"ט חסר, כפול או כזה שכתוב בו "ראה טבלה" שובר את השרשרת הזאת בדיוק בנקודה שבה נוצרת ההזמנה.
שמות המוצרים צריכים אותה עקביות. כשבאותה תת מחלקה מוצר אחד נפתח בסוג המוצר, השני במותג והשלישי בדגם, הקונה לא יכול להשוות בעין. לפני שמוצר נכנס לעמוד, שווה לוודא כמה דברים בשם ובמק"ט שלו:
- לכל מוצר מק"ט אחד וייחודי, בלי טקסט חופשי
- השם נפתח בסוג המוצר, ואחריו מותג ודגם
- אותו מונח לאותו דבר לאורך כל הספר
- צבעים ומידות של אותו מוצר מוצגים כרישום אחד עם טבלה
- בלי מילים כמו "מבצע", "חדש" או "מוגבל" בתוך השם
שם שבנוי תמיד באותו סדר הופך את הגריד בעמוד לטבלה שאפשר לקרוא בעין. וריאציות דורשות החלטה מיוחדת, כי הן יכולות להכפיל את מספר המשבצות בלי להוסיף מידע. ברוב המקרים עדיף רישום אחד עם טבלת דגמים, בדיוק כמו ניהול וריאציות של מוצר באתר: מוצר אב אחד, ומתחתיו האפשרויות.
מה שכן, הסדר הזה לא נשאר רק בקטלוג. אותם שמות ומק"טים מסודרים משרתים גם את העלאת המוצרים לאתר, וגם את מי שמזמין מכם בטלפון ומקריא קוד מתוך הספר.
להחליט כמה תוכן מקבל כל מוצר
לא כל מוצר צריך את אותה כמות טקסט, ולא כל קורא רוצה אותה. סיטונאי שמכיר את המוצרים מסתפק בצילום, שם, מק"ט וכמה שורות מפרט. לקוח חדש או ועד שמתלבט צריך להבין למה לבחור דווקא במוצר הזה ולא בשכן שלו. אלה רכיבי התוכן שאפשר לתת לכל מוצר, מהבסיסי אל העשיר:
- תיאור קצר שאומר מה המוצר ולמי הוא מתאים
- יתרונות, כל אחד בשורה עם תועלת ברורה
- מפרט טכני בשורות קצרות של שם וערך
- מה בקופסה, כדי שלא יהיו הפתעות כשהמשלוח מגיע
- שאלות ותשובות שעונות על ההתלבטות שלפני ההזמנה
ההחלטה כאן היא לא הכל או כלום, אלא רמה אחידה לכל הספר או לכל מחלקה. ספר שבו מוצר אחד מקבל עמוד שלם של תוכן והשכן שלו רק שם ומק"ט נראה לא גמור, גם כשכל מוצר לבד מסודר היטב.
הטקסט עצמו הוא הטקסט שלכם: מה שכתבתם באתר או בקובץ המוצרים ששלחתם. הוא לא עובר שכתוב, רק ניקוי של סימנים שנדבקו, שורות כפולות ומפרט שנשפך לתוך פסקה. מוצר שאין לו תיאור בכלל מקבל רמה מינימלית ומכובדת, ולא תיאור שמישהו המציא בשבילו.
ליישר את כל התמונות לרקע לבן ויחס אחיד
תמונות הן הדבר הראשון שהעין רואה בעמוד, ולכן חוסר אחידות בהן בולט יותר מכל טעות בטקסט. צילום על רקע אפרפר שנראה לבן על מסך האתר הופך על דף לבן למלבן אפור סביב המוצר. כשיש כמה כאלה בעמוד אחד, הגריד נראה כמו לוח מודעות. תמונה שמוכנה לקטלוג עומדת בכמה בדיקות פשוטות, וכדאי לעבור עליהן לפני שהתמונה נכנסת לעמוד:
- רקע לבן מלא, בלי גוון אפור או שמנת
- שוליים אחידים סביב המוצר, באותו יחס בכל משבצת
- רזולוציה שמספיקה לגודל שבו התמונה מוצגת
- בלי טקסט, באנרים או סימני מבצע על הצילום
- צילום אווירה רק כשהוא באמת מוסיף הבנה
הלבנת רקע היא תיקון גוון ולא חיתוך: המוצר עצמו לא משתנה, הצל נשאר רך, ורק הרקע מתיישר ללבן. תמונה שאי אפשר לתקן בלי לפגוע במוצר נשארת כמו שהיא, ונכנסת לרשימה של מה שכדאי לצלם מחדש.
תמונה קטנה מדי היא בעיה אחרת. הגדלה מתונה עובדת, אבל מעבר לגבול מסוים היא ממציאה פרטים שלא קיימים, ואז עדיף צילום חדש או תמונה אחרת מאותה גלריה. כל מה שנכון לגבי עבודה נכונה עם תמונות באתר נכון כאן פי כמה, כי בספר אין זום.
להתאים את גודל המשבצת לכמות התוכן
בקטלוג גדול יש מוצרים שאין להם הרבה מה להגיד, ויש מוצרים שצריכים עמוד שלם. כשכולם מקבלים משבצת באותו גודל, חלק נראים ריקים וחלק נחתכים באמצע משפט. הפתרון הוא כמה גדלים קבועים של קוביית מוצר, וכל מוצר מקבל את הגודל שהתוכן שלו באמת ממלא.
בגדול, רוב הקטלוגים מסתדרים עם סולם קצר: משבצת קטנה שבה כמה מוצרים חולקים עמוד, חצי עמוד למוצר עם תיאור ומפרט קצר, עמוד מלא למוצר עם יתרונות ושאלות, ועמוד כפול למוצר הדגל שיש לו הרבה מה להראות. הסולם הזה שומר על קצב בספר, ומונע עמודים שנראים כמו טופס.
את הגודל בוחרים אחרי שרואים את התוכן בעמוד, ולא לפי הערכה. מוצר שנחתך עולה מדרגה, מוצר שנשאר עם חלל גדול יורד מדרגה, ועוברים על העמודים שוב ושוב עד שהספר מתיישב.
יש גם מקרים שבהם גודל קבוע הוא בדיוק מה שצריך. קטלוג מהיר לסוכנים עובד טוב עם גריד קבוע של כמה מוצרים בעמוד, כי הוא נקרא כמו רשימה. במקרה כזה מקצרים את הטקסט בגבול מילה או משפט, והצילום, השם והמק"ט אף פעם לא יורדים.
לבנות תוכן עניינים ושני אינדקסים
בספר של עשרות מוצרים אפשר לדפדף. בספר של מאות או אלפים צריך דרך להגיע למוצר בלי לדפדף, וזה התפקיד של תוכן העניינים והאינדקסים. בלעדיהם הקטלוג הוא אוסף יפה של עמודים, ולא כלי עבודה. קטלוג שקל לנווט בו נותן לקורא כמה דרכים להגיע לאותו מוצר:
- תוכן עניינים לפי מחלקות ותתי מחלקות, עם מספרי עמודים לחיצים
- פותח צבעוני לכל מחלקה, בצבע שחוזר בשולי העמודים שלה
- אינדקס לפי שם המוצר, מסודר לפי האלף-בית
- אינדקס לפי מק"ט, למי שמגיע עם קוד ביד
- סימניות בקובץ, שמופיעות בצד המסך בכל קורא PDF
האינדקס לפי מק"ט הוא זה שסוכנים וסיטונאים משתמשים בו הכי הרבה, ודווקא אותו שוכחים הכי הרבה. הוא גם כלי בדיקה: אם מק"ט מופיע בו פעמיים, יש כפילות שלא טופלה.
כל מספר עמוד בתוכן העניינים ובאינדקסים חייב להיות מדויק, ולכן בונים אותם אחרונים, אחרי שכל מוצר כבר יושב במקומו. שינוי של מוצר אחד אחרי השלב הזה מחייב לעבור שוב על כל מה שבא אחריו, וזו עוד סיבה לסגור את ההחלטות מוקדם.
להחליף את המחיר בקוד QR לכל מוצר
מחיר בתוך קטלוג מתיישן מהר, לפעמים לפני שהקובץ בכלל הגיע לכל הקוראים. הוא גם מונע מכם לשלוח את אותו ספר ללקוחות שמקבלים תנאים שונים. במקום מחיר, כל מוצר מקבל קוד QR שמוביל לעמוד שלו באתר, ושם המחיר תמיד מעודכן.
קוד כזה עובד רק כשהוא מוביל לעמוד המוצר עצמו ולא לעמוד הבית, גדול מספיק כדי שמצלמת הטלפון תזהה אותו מהדף, ויושב תמיד באותו מקום במשבצת. משפט קצר לידו, כמו "לצפייה ולהזמנה באתר", אומר לקורא מה יקרה כשהוא מכוון אליו את הטלפון.
בקובץ PDF כדאי שגם הצילום והשם יהיו לחיצים ויובילו לאותו עמוד. מי שקורא בטלפון לוחץ, מי שמחזיק עותק מודפס מכוון את המצלמה, ושניהם מגיעים לאותו מקום. ליד הקוד אפשר להוסיף גם כפתור להזמנה בוואטסאפ, עם הודעה מוכנה שכוללת את שם המוצר ואת המק"ט, וכך הפלואו מתקצר להודעה אחת.
למי שבכל זאת צריך מחירים, למשל סוחרים, עדיף מחירון נפרד לפי מק"ט או מהדורה נעולה בסיסמה שנשלחת רק אליהם. הספר הכללי נשאר בלי מחירים, ואפשר להעביר אותו הלאה בלי לחשוש ממה שיקרה לו בקבוצה של מישהו אחר.
להפיק מהדורה נפרדת למסך, לוואטסאפ ולדפוס
קטלוג אחד לא מתאים לכל ערוץ. קובץ שנראה מצוין על מסך מחשב יכול להיות כבד מדי לוואטסאפ, וקובץ שמוכן לוואטסאפ ייראה מטושטש בדפוס. לכן מאותו ספר מפיקים כמה מהדורות, וכל אחת מכוונת לערוץ שלה. אלה המהדורות שרוב העסקים צריכים, ומה מבדיל ביניהן:
- מסך: תמונות חדות, קישורים לחיצים וסימניות
- וואטסאפ: קובץ קל שנפתח בטלפון, ותמונת שער לתצוגה המקדימה בצ'אט
- דפוס: צבעים בפרופיל של בית הדפוס, שוליים לחיתוך ורזולוציה גבוהה
- מקוצרת: כמה מוצרים נבחרים מכל מחלקה, לפנייה ראשונה
- סוחרים: מהדורה נעולה עם מחירים, רק למי שצריך אותם
כל המהדורות חולקות את אותם מוצרים, אותו סדר ואותם מק"טים, ולכן אין ביניהן סתירות. ההבדל הוא רק במשקל, בצבע ובכמות, וזה מה שמאפשר לשלוח לכל קורא את הקובץ שנכון לו.
המהדורה המקוצרת שווה תשומת לב מיוחדת. היא נראית כמו ספר שלם, עם שער, תוכן עניינים ועמוד קשר, ולכן היא מתאימה לאישור העיצוב לפני שכל הספר מוכן, וגם להצגה ללקוח חדש בלי לשלוח לו מאות עמודים בפנייה הראשונה.
לבדוק כל עמוד לפני שהקטלוג יוצא
קטלוג שיצא עם טעות ממשיך להסתובב איתה חודשים. אי אפשר לתקן קובץ שכבר עבר בין עשרות טלפונים, ולכן הבדיקה לפני המסירה היא חלק מהעבודה ולא תוספת. עושים אותה על הקובץ הסופי עצמו, עמוד אחרי עמוד. זו רשימת הבדיקה שכל קטלוג צריך לעבור לפני שהוא נשלח לקורא הראשון:
- כל מוצר מופיע פעם אחת, בעמוד שבו האינדקס אומר שהוא נמצא
- אין טקסט שנחתך או שגולש מחוץ למשבצת
- לכל משבצת יש צילום על רקע לבן
- כל קוד QR וכל קישור מובילים לעמוד הנכון
- אין מחירים ואין מבצעים בשום עמוד
- הקובץ נפתח בטלפון, והטקסט קריא בלי הגדלה
את הבדיקה הזאת עושים גם בעין וגם מול רשימה. בעין רואים עמוד שנראה עמוס או ריק, ומול הרשימה והאינדקס תופסים מוצר שחסר או מספר עמוד שזז. ספר שלא עובר את שתיהן לא יוצא ללקוח, גם אם הוא נראה גמור.
יחד עם הקובץ כדאי לקבל רשימה קצרה: מה הושמט ולמה, אילו תמונות שווה לצלם מחדש ואילו מוצרים חסרים מק"ט. זו רשימה שמשפרת גם את האתר, ולא רק את המהדורה הבאה של הקטלוג.
לזהות מתי בניית קטלוג מוצרים צריכה איש מקצוע
קטלוג של כמה עשרות מוצרים, עם תמונות טובות וקורא אחד ברור, אפשר לבנות לבד בתוכנת עיצוב פשוטה. מה שצריך הוא זמן, סבלנות ועין לפרטים. הנקודה שבה זה משתנה היא לא מספר העמודים, אלא מספר ההחלטות שצריך לקבל ולשמור עליהן לאורך כל הספר. אלה כמה סימנים שהגיע הזמן להעביר את העבודה למישהו שעושה את זה כל יום:
- מאות מוצרים ויותר, בכמה מחלקות ותתי מחלקות
- תמונות ממקורות שונים, על רקעים שונים
- מק"טים ושמות שלא נכתבו לפי כלל אחד
- צורך בכמה מהדורות לכמה סוגי קוראים
- לוח זמנים שקשור לתערוכה, לעונה או להשקה
איש מקצוע טוב לא מתחיל מהעיצוב. הוא מקבל מכם קובץ מוצרים או כתובת אתר, עובר על כל מוצר, מחליט איתכם מה נכנס ואיפה, מטפל בתמונות, מעצב ובודק כל עמוד לפני המסירה. מה שאתם מקבלים בסוף הוא ספר שלא צריך להסביר.
אחרי מעל 10 שנות ניסיון ו-60+ חנויות, אני עובר על כל קטלוג בעצמי, מוצר אחרי מוצר. רוב הזמן לא הולך על העיצוב אלא על הסדר: איפה כל מוצר יושב, מה נשאר בחוץ ואיך הקונה ימצא אותו. זה החלק שהקורא לא רואה, וזה בדיוק החלק שגורם לקטלוג לעבוד.
שאלות נפוצות על בניית קטלוג מוצרים
כמה מוצרים צריך כדי שקטלוג יהיה שווה את העבודה
אין רף אחד. גם עשרות מוצרים מצדיקים קטלוג כשיש קורא ברור, למשל סוכנים או ועדים שמזמינים לפי מק"ט. מה שמשתנה עם הכמות הוא הצורך בסדר: ככל שיש יותר מוצרים, מחלקות, אינדקסים ומק"טים עקביים הופכים מתוספת נחמדה לתנאי שבלעדיו אי אפשר למצוא מוצר בספר.
למה לא לכתוב מחירים בקטלוג מוצרים
כי מחיר בספר מתיישן עם כל עדכון, ומונע מכם לשלוח את אותו קובץ ללקוחות עם תנאים שונים. במקום מחיר, כל מוצר מקבל קוד QR שמוביל לעמוד שלו באתר, ושם המחיר תמיד נכון. מי שצריך מחירים, כמו סוחרים, מקבל מחירון נפרד לפי מק"ט או מהדורה נעולה בסיסמה.
מה צריך לשלוח כדי להתחיל לבנות קטלוג
קובץ מוצרים או כתובת האתר, לוגו באיכות טובה, טקסט אודות קצר ופרטי קשר סופיים. בנוסף, כדאי להגיע עם תשובה לשאלה למי הקטלוג מיועד ועם רשימה של מה שלא נכנס. מכאן איש המקצוע עובר על המוצרים, מסדר אותם במחלקות ומציג לכם את המבנה לאישור לפני שמתחילים לעצב.
כל כמה זמן צריך לעדכן קטלוג מוצרים
בכל פעם שהקטלוג כבר לא משקף את מה שאתם מוכרים: מחלקה חדשה, הרבה מוצרים שירדו, או עונה חדשה. מהדורה מעודכנת שומרת על אותו סדר ועל אותם מק"טים, ומוסיפה תאריך בשער ובשם הקובץ. כך לקוח שחוזר מוצא את המוצרים שהכיר באותו מקום, ורואה מיד מה חדש.
קטלוג טוב הוא סדר שהקונה לא רואה
כמעט כל מה שכתוב כאן קורה לפני העיצוב, ואף אחד מהקוראים לא יראה אותו. הם לא יודעים שמישהו החליט איפה כל מוצר יושב, הוציא את הכפילויות ויישר את התמונות. הם רק שמים לב שמצאו מהר את מה שחיפשו, ושההזמנה יצאה נכונה כבר בפעם הראשונה.
בסופו של דבר, בניית קטלוג מוצרים היא עבודה של החלטות ולא של עמודים. קורא ברור, מחלקות לפי הקונה, מק"ט אחד לכל מוצר ותמונות אחידות הופכים ספר יפה לכלי שסוכנים, סיטונאים וועדים באמת עובדים איתו. וכשהסדר הזה נעשה פעם אחת כמו שצריך, כל מהדורה הבאה מתחילה ממקום טוב יותר.
רוצים שאבנה לכם קטלוג כזה, אפשר לראות איך זה נראה בעיצוב קטלוג מוצרים.
